אובייקטיביזם - מטפיסיקה של תכלית

מכיוון שהתודעה היא תהליך אקטיבי, היא אינה יכולה לתפוס את המציאות כולה בבת אחת.

לכן, מהות התודעה היא לצמצם כמות גדולה של עובדות לתוך מספר קליט של יחידות.

מספר – סמל מושגי שמאגד מס' יחידות לכדי יחידה אחת.

מתימטיקה – מדע שיטתי של מדידה שמאפשר לאדם לבצע סדרה אינסופית של הפשטות.

עקרון החיסכון מחייב הגדרת מושגים על-ידי המאפיינים המהותיים להם, כדי שיהיה קל להזכר בהם במידת הצורך.

למידת שפה היא לימוד השימוש האוטומטי במושגים.
האוטומציה הזו משחררת את התודעה לעסוק בדברים חדשים,
תוך שהיא משתמשת בישנים באופן אוטומטי.

מושגים מיצגים ידע דחוס.

למושגים יש קצה פתוח.
מושג כולל בתוכו גם את הידע שעדיין לא רכשנו.

(למשל, העובדה שאדם בעל תודעה, ואחריה העובדה שאדם רציונלי, התווספו לעובדה שאדם הוא בעל חיים. עוד כשהיה ידוע שאדם הוא בעל חיים בלבד, היתה לנו הגדרה של אדם. ההגדרה היא זו שהשתנה עם הגברת הידע שלנו, לא האדם עצמו.)

מושגים מייצגים שיטה למיון היחידות שמרכיבות את המציאות.

מושגים ושפה הם קודם כל כלים של חשיבה, ורק אחר כך של תקשורת בין אישית.
(כאן אין ראנד פותרת, במשפט אחד, את הבעיה שמכוננת את "חקירות פילוסופיות" של ויטגנשטיין ואת כל התחום שנקרא "פילוסופיה של השפה", שקיים עד היום.)

היררכיה מושגית

·   תפיסה קונקרטית – רמה ראשונה של הפשטה

·   גילויים מדעיים חדשים (על המציאות)

·   חפצים יצירי כפיו של האדם

·   יצירי אדם מורכבים המשלבים פיסיקה ופסיכולוגיה (נישואים, חוק, צדק)

הצדקה לקיום של מושג

המושג צריך לתרום משהו לידע שלנו אודות המציאות. הוא צריך לספק מהות שלא קיימת במושגים אחרים. כפילות מושגית סותרת את עיקרון החיסכון.