אובייקטיביזם - מטפיסיקה של תכלית

בדרך כלל אני מתעל ליום הזיכרון של רבין את הציניות שבתגובותי.
עשר שנים אחרי הרצח, הודח רבין סוף סוף מעמדת "ראש הממשלה הגרוע ביותר שהיה לישראל". יתרה מזאת, עד היום הוא ראש הממשלה הישראלי היחיד ששילם על מחדליו. המחיר היה נורא, ורצח הוא רצח הוא רצח וכאמור במשפט הפותח - אסתפק בכך.

אתמול קראתי תיאורית קונספירציה חדשה. למעשה, זו אינה תיאורית קונספירציה קלאסית, שכן היא לא טוענת שהשב"כ / פרס רצחו את רבין (למי שאינו בקיא: כן, יש תיאוריות כאלה). אקרא לה "הטיעון הקונספירטיבי החלש", משום שהיא טוענת שבנוסף ליגאל עמיר, רבין נורה בשוגג על ידי שני קציני משטרה (שחשבו שהאדם ששוכב על הריצפה הוא הרוצח וברוב מקצועיותם באו לוודא הריגה).
הבעיה עם תיאוריות הקונספירציה אינה רק "החופש המדעי" שלהן. עשרות מדעני רוח וחברה ישראלים עושים קריירות מכובדות וריווחיות על שרלטנות לא פחותה מזו של תיאוריות הקונספירציה, ואת אף אחד זה לא ממש מעניין.
הבעיה עם תיאוריות הקונספירציה היא שהן מסיחות את הדעת מהבעיה העיקרית.
הבעיה העיקרית היא הערכת תפקודו של רבין כראש ממשלה, הערכת המערכת הפוליטית הישראלית והאפשרויות שהיא מספקת לאזרח שחש שראש הממשלה שלו בוגד בו (עשור אחרי הרצח, כבר אי אפשר להאשים את המשפט הקודם בהטיה פוליטית) ודיון בחלופות.
ישראל אינה חברה הומוגנית, לאזרחיה יש דעות סותרות בכמעט כל תחום, והדבר היחיד שמשותף להם הוא התפקחות מהחולם הקולקטיבי והבנה ש"חיה ותן לחיות" זה הפתרון היחיד. היום, לא ניתן לחיות ולתת לחיות משום שהישראלים גם תלויים אחד בשני וגם תלויים אחד ליד השני (סיסמה קולקטיביסטית מפורסמת מצה"ל של שנות ה-60).
אחד המכשולים העיקריים שעומדים בפני הישראלי הוא המדינה שלו, וליתר דיוק, המערכת הפוליטית שלה.
נכון, רבין פשע כשהקים את היס"מ של המשטרה ואיפשר לשוטריו להכות מפגינים בלי לשאת תעודת שוטר. אבל נכון גם שמערכת פוליטית תקינה צריכה לקחת בחשבון קיומם של פוליטיקאים עריצים, וצריכה לספק מנגנון שינטרל את העריצות הזו.

הלקח מרצח רבין הוא שישראל צריכה מערכת פוליטית כזו.