אקסיומת המודעות:
האדם מודע למציאות.
כמו אקסיומת הזהות הותיקה ממנה, גם אקסיומת המודעות מתארת אמת יסודית ביותר ויש לה השלכות עצומות על הפילוסופיה.
אין ראנד היא זו שניסחה את אקסיומת המודעות כהלכתה. אבל, בדומה לפרמנידס שנתן ניסוח פרימיטיבי לאקסיומת הזהות (הניסוח הזה, כזכור, הוא משפט הקיום), היו פילוסופים שנתנו ניסוחים פרימיטיביים גם לאקסיומת המודעות.
אני בוחר להציג כאן את הניסוח של גלילאו, משום שאני זוכר אותו מאז ראיתי אותו בטלויזיה הלימודית (הממשלתית, שערו בנפשיכם) כשהייתי בבית הספר התיכון. אני סמוך ובטוח שתלמידי פילוסופיה חרוצים ממני ימצאו עוד עשרות ניסוחים כאלה.
גלילאו מנסח את אקסיומת המודעות באופן הבא:
- המציאות נגישה לאדם.
- המציאות מדברת בשפה מסוימת.
- השפה הזו היא מתימטיקה.
- ללא מתימטיקה לא ניתן להבין את המציאות.
(מי שנחרד לקרוא שאני מתרגם את:
Philosophy is written in this grand book, the universe, which stands continually open to our gaze.
ל"המציאות נגישה לאדם", רשאי להציע תרגום משלו. אני מחיל את אותו העיקרון גם בתרגום המשפטים האחרים, כולם נמצאים בלינק לעיל.)
גלילאו, כפי שלמדנו בבית הספר, היה בראש ובראשונה מתימטיקאי. לכן, הדגש הוא על טיבה של השפה בה מדברת המציאות. לענייננו – חיפוש אחר אקסיומות הפילוסופיה – חשוב המשפט "המציאות נגישה לאדם".
די בניסוח לעיל – זה של אין ראנד וגם זה של גלילאו – כדי להוכיח ש:
- כל המציאות נגישה לאדם
- לא ניתן לטעון שהמציאות לא נגישה לאדם
- אין צורך בשתי האקסיומות האחרות כדי להוכיח את האקסיומה ולסתור ניסיון להראות שהמציאות לא נגישה לאדם.
בפוסטים הבאים:
הוכחת הטענות שנובעות מאקסיומת המודעות.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
