"החברה האזרחית הישראלית המודרנית נוטה להידברות הולכת ופוחתת בתחומים רבים ואחת השאלות שעולה מעת לעת היא שאלת צה"ל כצבא העם, כצבא חובה, כצבא מקצועי, צבא מתנדבים, לדעתי אין שום דרך בישראל לקיים צבא שהוא אינו צבא חובה... יהיה פה צבא של בינוניים ומטה שלא נאמר פחות מזה, ולכן אני אעשה ככל יכולתי כדי שהרעיון הזה לא יצמיח כנפיים.
יש פה חוסר הבנה בסיסי של מה הצבא הזה עושה... הצבא ממלא המון תפקידים חברתיים ואני חושב שהתפקידים הללו אין להם תחליף היום, החל מלגייר חיילים - 1,200 שגוירו בשנים האחרונות... המשך בהקניית חינוך יסודי משלים ובגרויות לאלפי חיילים וגמור בלהיות אחד ממוסדות הרווחה הגדולים ביותר בישראל שמסייע לחיילים שקשה להם כלכלית. מדובר על אלפים רבים של חיילים שמקבלים סיוע ישיר לביתם בשביל להיות מסוגלים לשרת. ויש הידברות חברתית, יצירת שפה משותפת, נשיאה בעול האחריות מתוך תחושת שליחות, זה דברים שאי אפשר להשיג כשאין לך צבא כזה, וזה אחת החוזקות של ישראל שתורמות לחוסן המדיני שלנו".
להלן פירוש דברי הרמטכ"ל:
1. צבא חובה (= צבא עבדים) אינו הצבא הגרוע ביותר האפשרי. צבא של מתנדבים יהיה גרוע יותר.
2. מן הראוי שהרמטכ"ל יפעל בעניין על דעת עצמו (כזכור, הרמטכ"ל אינו חבר באחת הרשויות הנבחרות במדינת ישראל, אלא פקיד ממשלתי).
3. יש ביכולתו של הרמטכ"ל לעשות משהו בעניין.
4. כשהוא מסנגר על הצבא עליו הוא מפקד, הרמטכ"ל לא אומר ולו מילה אחת על האופן שבו הצבא ממלא את התקפיד שנקבע לו בחוק (שמירה על בטחון המדינה), אלא על גיור, חינוך ורווחה.
5. הרמטכ"ל לא מזכיר, כמובן, את דו"ח ולד שקבע לפני יותר מעשרים שנה שאחת הסיבות לתפקודו הירוד מאוד של צה"ל היא העיסוק שלו בחינוך ורווחה.
מי שרוצה לדעת למה צה"ל לא מנצח במלחמה שנמשכת כבר חמש וחצי שנים,
רשאי בהחלט להבין מדברי הרמטכ"ל, שיש לרמטכ"ל אינטרס מובהק לא לנצח במלחמה הזו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
