בשבת פגשנו חבר-של-חברים שקיבל צו שמונה לאתמול.
"חיר? שריון?" שאלתי אותו.
"תותחנים" הוא ענה. "לרמת הגולן, להחליף שריונרים".
"תגיד תודה" אמרתי.
"כן, אני יודע" הוא אמר.
גם הלילה היה קרב יבשה לא כל כך מוצלח של צה"ל. פלא שהוא לא מתקדם הלאה, שלא לדבר על נקיטת בליץ יבשתי. אבל כפי שאפשר היה לנחש כבר אתמול, את אף אחד לא מעניינים הכשלונות האלה. יש את 55 (או 28, תלוי את מי שואלים) ההרוגים בכפר כנא. אשכרה אסקפיזם.
בסוף המילואים שלנו מנינו שני מטענים, כדור אחד שירתה כל הפלוגה (וכנראה שכל הגדוד אבל לא אימתתי; עוד יהיה מור"ק על המייסי פרגוסון ההוא), והרבה יותר מדי שעות טלויזיה מול החדשות מהמלחמה בצפון.
ליבי עם משלם המיסים.
ערב השחרור היה טקס חיילים מצטיינים. כרגיל, לחץ את ידי המג"ד איזה נהג שהסכים לשרת השנה במטבח (אני לא אומר שזה לא חשוב),
איזה טנקיסט שעשה אני לא זוכר מה (אני כן אומר שזה לא חשוב),
והבחורצ'יק שלנו שעלה על מטען וזכר מה עושים (הבחור המנוסה עלה על מטען כבר בסדיר. הוא מהדור של "מנהרת הכותל" ב-1996).
אף אחד לא קיבל מצטיין על פעולה קרבית, פשוט... כי לא היתה אף פעולה קרבית.
מי שעדיין לא מבין למה המלחמה נראית כפי שהיא נראית, צריך להבין שהדבר היחיד שהצבא מתכונן אליו זה קרב הגנה. (באמת היה קרב הגנה יפה בבינת ג'ביל במוצאי שבת וכבר כתבתי עליו) הצבא לא סופר כמה מחבלים הרג, אלא כמה מעט חטף. את זה הוא מודד, על זה הוא מציין את חייליו ועם זה הוא לעולם לא יצליח לעשות פעולות התקפיות.
שמעתי היום את פואד ברדיו
(המלחמה הזו גורמת לי לשמוע רשת ב')
ונזכרתי ב"תקופת תרגילי החטיבה" שלו.
בחודש מרץ 2002 היו לנו 129 הרוגים בפיגועים.
פוד, שהיה שר בטחון, כבר הכין את "חומת מגן". היה לו צבא שכבר שנה וחצי לא עושה כלום חוץ ממיגננה (לא שפואד לא אחראי לכך בעצמו), והיה צריך לשנות אצלו משהו. אז פואד הכניס את הצבא, בסד"כ של חטיבה שלמה, על זחלים, לכל מיני מקומות פלסטיניים שלא היה נהוג להכנס אליהם. לא הלכתי לבדוק בארכיוני עיתונים אבל אני זוכר שקראתי על לילות בהם חט' גולני כולה (או חט' חיר אחרת, אל תתחילו להיעלב לי פה), נכנסו לג'נין, נסעו בה כמה שעות, תרגלו סדר תנועה, ויצאו לקראת הבוקר. התרגילים האלה היו חיוניים לקראת "חומת מגן".
את חומת מגן עצרו 23 הרוגים ישראליים.
היא התקיימה במשך שלושה שבועות, עצרה את שטפון הפיגועים (שלקח לו כמה חודשים להתחדש), לא כל התכנונים יצאו לפועל (ע"ע עזה), והיו לה מעט הישגים.
אני מאוד מקווה שאת המלחמה הנוכחית לא יעצרו ההרוגים הלבנוניים. אנחנו רחוקים מאוד אפילו מההישגים המוגבלים של חומת מגן.
אה, כן.
כפר כנא בוים ובוצע ע"י חיזבאללה.
אני לא אומר שההרוגים לא אמיתיים.
נהפוך הוא.
אני אומר שאנחנו לא למדנו כלום ממוחמד אל-דורה (צומת ניצנים, אוקטובר 2000, ילד בן שמונה "נקלע לתוך חילופי אש" ונהרג).
בבלוג זה
בכל הבלוגים
