תיק דבקה מביא היום את גירסת צה"ל לתבוסה בלבנון:
צה"ל הגיש לראש הממשלה תכנית לאיגוף קרקעי מצפון של כוחות חיזבאללה בדרום לבנון;
התכנית היתה פותרת את קשיי קרבות הקרקע ומשגרי הטילים/קטיושות כאחד;
ראש הממשלה התנגד לתכנית;
בשטח קרה מה שקרה;
לכן, ראש הממשלה - ולא צה"ל - אחראי לתבוסה.
אין לי דרך לאמת את הסיפור. תכניות בקוים כל כך גסים אפשר לקרוא ביתר פירוט וריאליזם אצל טום קלנסי ואחרים.
אבל,
אני חושב שאפשר להפריך את הסיפור הזה על סמך ביצועי צה"ל עד כה. אין מצב שצה"ל יהיה מסוגל להנחית את הכח הדרוש למשימה שמתאר תיק דבקה, להניע אותו את המרחקים הדרושים, להכניס אותו לקרבות המדוברים ולנצח בהם. צה"ל היום כה עלוב עד שכל פעולה צבאית, בכל סדר גודל, נתקעת מיד כשהאויב יורה את הכדור הראשון.
(עוד הערה, אני מקוה שאני לא פוגע בביטחון שדה וכו': כלקח מההחפה הגרועה בחוף דאמור בשל"ג, צה"ל הקים חטיבת חי"ר ייעודית. החטיבה הוקמה בצורה כושלת כשאחד ממפקדיה הראשונים הוא האלוף שטייח את חטיפת החייל גלעד שליט לפני חודשיים. בעשור הראשון להקמתה, מלבד התבלטותה במעשי אלימות מזויעים - כולל הריגת חייל בידי חברו וכמובן שפע התאבדויות - החטיבה כלל לא ביצעה החפה. מותר להניח שצה"ל כלל לא מסוגל היום לבצע החפה.)