| |
אובייקטיביזם - מטפיסיקה של תכלית
שטייניץ, תוריד מיסים |
כינוי:
אבי בן: 57
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
נובמבר 2006
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 11/2006
מה אפשר ללמוד מלבנון?
האם לבנון היא מודל למדינה שבה לממשלה אין תפקיד מרכזי?
מישהו שעבד איתי פעם נהג לומר "אין אדם שאין לו תכלית. לכל הפחות יוכל לשמש דוגמא שלילית".
דוד של הג'ומייל שנרצח אתמול, נרצח כבר ב-1982. עוד לפני זה, משפחת ג'ומייל הנהיגה את הפלנגות, שהיו מיליציה צבאית השייכת לשבט הנוצרי בלבנון. הם נכשלו מול פלישת אש"ף ב-1970, הם נכשלו מול הפלישה הסורית ב-1976, הם שמו יהבם בפלישה הישראלית ב-1982, לא היה להם אינטרס להשתתף בצד"ל (אם כי העובדה שהוא לא היה צבא נוצרי בלבד היא איוולת ישראלית), הם נכשלו מול עליית חיזבאללה. אם ישראל היתה מנצחת ב-2006, מי שהיה מוודא הריגה לחיזבאללה ולשיעים בלבנון היו הדרוזים. את הנוצרים פשוט כבר לא סופרים.
אני מכיר רק כח צבאי נוסף אחד במזרח התיכון שנכשל במשך כל כך הרבה מלחמות ברציפות.
ללבנון שלטון מרכזי חלש ולכן היא יעד להתערבות צבאית חיצונית (= ניסיונות כיבוש). האם זה טיעון בעד שלטון מרכזי חזק? אז, זהו, שבלבנון, שלטון מרכזי חזק הוא שלטון שבו הנוצרים נדרשים לשתף פעולה עם מי שלא מפסיקים להביס אותם בשדה הקרב. שלום בתוך לבנון נכשל פשוט משום שלאחד הצדדים תמיד משתלם להמשיך את המדיניות באמצעים אחרים.
הלקח מלבנון הוא שקודם תנצח בשדה הקרב, ורק אחר כך תציע לאויב שלך שלום.
כפי שרמזתי לעיל, יש עוד שבט מזרח תיכוני עם צבא חלשלוש שהלקח הזה יכול להתאים לו.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
