אובייקטיביזם - מטפיסיקה של תכלית

אחד הדברים שמייחדים טיעונים אובייקטיביסטים הוא שהם קלים לעיכול על ידי... אובייקטיביסטים.
כלומר, מי שממילא מקבל אחריות מלאה על החיים שלו, מכיר בכח השכל שלו להביא אותו אל התכלית שהוא בוחר לעצמו, ומקבל פידבק חיובי מהמציאות (= מצליח בחיים), נכון ושמח לפרוק את עול המדינה ממנו ולקבל על עצמו אחריות על יותר ויותר תחומים.
השאלה היא איך משכנעים את כל השאר.
התשובה החביבה עלי היא שאין צורך לשכנע את כל השאר. מי שבוחר להאכיל את העניים ולהתפלא אחר כך שהם נושכים את היד שמאכילה אותם, שיבושם שלו. הבעיה של האובייקטיביסט, היא שכספי משלם המיסים מאכילים גם בדואים ביישובים לא מוכרים בנגב, כאלה שגדלים להיות עברייני-רכוש.
(לכל מי שמתכנן להאשים אותי בגזענות: נא להציג בפני בדואי מהמעמד הבינוני, אחד כזה עם שאיפות בחיים, קצת מעבר ללגנוב את האוטו שלי.)
הטוטליטריות של מדינת ישראל מתבטאת בכך שהרבה יותר מדי אנשים חושבים שכל מה שהאדם הפרטי מסוגל לעשות, המדינה יכולה לעשות טוב יותר. יתרה מזו, בכל פעם שמתגלית אוזלת ידה של המדינה, נתיני המדינה משוכנעים שמדובר בקילקול מקומי, כזה שאפשר לתקן במעט רצון טוב.
האפשרות שיש מספיק בני אדם טובים שכל חפצם הוא שיניחו להם לנפש פשוט בלתי נתפסת בעיניהם.
נגיד, מה יקרה אם יבוטל הצורך ברישיון לנשק וכל מי שהוא לא אסיר פלילי לשעבר, או חולה נפש מסוכן וכו', יוכל ללכת לחנות ולקנות איזה אקדח שהוא ראה בקולנוע ושנראה לו סבבה שגם לו יהיה אחד כזה.
נגיד שמחר בבוקר יהיו פה עוד מאה-אלף רובים. לא אקדחים, רובים ממש. שאפשר יהיה לקנות רובי קלעים וצלפים, או סתם אמ-16 קצר, או מה שלא יהיה הנשק האופנתי היום (ביום שישי ראיתי חייל סדיר עם "תבור" וכמעט ביקשתי ממנו שיעור).
טוב, עשו את הניסוי הזה פה לא רחוק * , והתוצאה היא 3000 הרוגים ב-14 שנה.
נו.
הרבה פחות מהרוגי תאונות דרכים, אם אני סופר נכון.

* פרס למנחש נכונה: איפה נערך הניסוי.