| |
אובייקטיביזם - מטפיסיקה של תכלית
שטייניץ, תוריד מיסים |
כינוי:
אבי בן: 57
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מאי 2007
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 5/2007
תורת האסתטיקה של אנדורפין
אנדורפין מגדיר אסתטיקה: "הנהייה הזו אחר היפה המושלם", "זה סוג של הגשמה עצמית והרואיות". אני לא מתאר את עצמי ואת פועלי הפילסופי במושגים של אסתטיקה, אלא של תכלית, ושאלתי את אנדורפין האם תכלית ואסתטיקה הם שני תיאורים של אותה מציאות. הפוסט הזה הוא פתיחה לדיון ששואל:
- האם תכלית ואסתטיקה הם אכן שני תיאורים של אותה מציאות?
- אם לא, מה היתרון של התיאור האסתטי, כלומר: מה הוא מספק, שתכלית אינה מספקת?
- אסתטיקה, לפי אין ראנד, זו קונקרטיזציה של רעיון. כלומר, עשייתו נגיש. האם - מעבר לנגישות עצמה - יש בקונקרטיזציה משהו שלא היה ברעיון המופשט?
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
