|
אובייקטיביזם - מטפיסיקה של תכלית שטייניץ, תוריד מיסים |
כינוי:
אבי בן: 57
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
יוני 2007
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 |
הבלוג חבר בטבעות: | 6/2007
ארבעים שנה למלחמת ששת-הימים כל ציון ארבעים השנים למלחמת ששת-הימים עוסק בביקורת מסוימת על המדינה ואזרחיה. החל מביקורת נגד היציאה למלחמה, דרך ביקורת על האופן שבו היא התנהלה , דרך ההתנהלות הישראלית מול השטחים שכבשה במלחמה וכלה בביקורת כללית נגד כל מה שקרה פה מאז. בכל הביקורות יש אמת מסוימת. היתה הרבה אי-ודאות ביציאה למלחמה; נדרש המון אומץ כדי לפעול ללא חסות של מעצמה כלשהי; היה במלחמה המון מזל; ונעשו המון טעויות בארבעים שהשנים מאז המלחמה. (אני לא נכנס לפרטים, כל אחד רשאי לבחור את הביקורת החביבה עליו.) אבל, העיקרון המשותף לכל הביקורות האלה הוא שמאז המלחמה ישראל נמצאת במציאות סלחנית לטעויות, שלא היתה קיימת לפני המלחמה. אפשר, למשל, לבקר את איכות צה"ל אחרי המלחמה. טביעת אח"י אילת, פעולת כראמה ומלחמת ההתשה היו בזיונות צבאיים. אבל, לפני ששת-הימים כל ביזיון כזה היה ישוי להמיט כליה על המדינה. אחרי ששת-הימים - אפשר היה לחיות איתו. עוד אפשר לבקר את התנהלות מדינת ישראל מול הפלסטינים בשטחים הכבושים (ככה הם נקראו ב-1967, אל תכניסו לי עכשיו יש"ע...). אבל, עובדה שלקח לפלסטינים עשרים שנה להתחיל באינתיפדה הראשונה, ושעברו מאז עוד עשרים שנה ועוד יש סיכוי להציל את המדינה. לנוכח כל הביזיונות והטעויות שעשינו מאז ששת-הימים אפשר לתהות האם לא היה עדיף להמשיך ולחיות עם הגב לקיר תוך ידיעה שאסור לנו לעשות טעויות, מאשר לחיות ברווחה - ולעשות כל טעות אפשרית. אני חושב שהחיים במציאות-סלחנית-לטעויות חיוניים לישראל, ושמצבנו היום טוב לאין ערוך משהיה לפני ששת-הימים. מכיוון שכך, המלחמה ההיא היתה היתה אדיר. הישג שרצוי מאוד לחזור עליו ובקרוב.
| |
|