אובייקטיביזם - מטפיסיקה של תכלית

יפה כתב יריב: "המציאות שלנו מורכבת מיותר מדי פרטים שהולכים לאיבוד."

מה שהוא מציע, זה לקרוא הסטוריה שנכתבת בסמוך לאירועים, על אף חסרונותיה. מה שאני מציע, זה להתמקד בחיים הפרטיים. כשיריב מדבר על איזו הפסקת אש מלפני חמש שנים, אין לי שמץ של מושג על מה מדובר. אני גם לא יודע להגיד מה היתה ההשפעה שלה על המציאות היום.
אבל, לגבי כמעט כל יום - או לכל היותר חודש - לפני חמש שנים, אני יודע להגיד מה קרה לי אישית ואיך זה משפיע עלי היום.
(ואם אני לא יודע - אני יודע שרצוי מאוד שכן אדע.)
הגישה המועדפת עלי - נוסף לפיתרון שמציע יריב - היא למקד את תשומת הלב שלי בעצמי. קצת פחות הפסקות אש, אמנם, אבל גם קצת יותר אפקטיבי.

עדכון 11:20: אושר של פילוסופיה זה שימושיות שלה. דווקא היא גורמת ליחס שלי לפילוסופיה.