אובייקטיביזם - מטפיסיקה של תכלית

שיתוף הפעולה של ישראבלוג עם היחצנים הוא רעיון מעולה. לא כי פיהם מפיק דברי אלהים חיים, אלא כי זה מסיר עוד קצת מהמונופול של העיתונות הרישמית על המידע. נרשמתי לכמה מהקבוצות ובינתיים למדתי על טקס 60 לעמידתה של בארות יצחק מול הצבא המצרי במלחמת העצמאות (הלינק לתוך Google Groups ודורש הרשמה. הערה ליחצן: להביא לינק חופשי לכל. ח"ח ליצחן: הוא פרסם גם אייטם על שי דרומי).

אם הייית משתתף בפרויקט של דאלי, הייתי כותב בראש ובראשונה על סלפמייד, המשקיען והרהוט באוכלוסיית "אני לא באמת בלוגר, פשוט מישהו חייב להגיד את זה אחת ולתמיד".

אני עושה פה בישרא את פרויקט קטנטן שתכליתו להאיץ בי לסיים איזה ספר שאני כותב (לא מטפיסיקה של תכלית, אלא משהו שאני אוכל להבין אחרי שאכתוב) מישהו הציע לעשות תחרות כתיבה על ג'ינג'יס חאן. אמרתי לו שעד כמה שידיעותי מגיעות, מדובר בהיטלר של ימי הביניים. מצד שני, היטלר לא היה בדואי.

משקיענים ונבונים ממני עושים איזה פרויקט משלהם. עד אתמול חשבתי שחוץ מאנלוגיה לקריירה שלי אין לי מה לתרום לנושא, ואז קראתי (ואיבדתי את הלינק, זה ב–salon.com) שתכלס מדובר בחוסר-החלטיות. מי שמהסס/ת, מאבד את תקוותו לזוגיות וסופו שייאלץ להגשים את חלומותיו בכוחות עצמו.

האנלוגיה לקריירה שלי, אגב, היא שמשתלם להיות כוסית (הבטחתי לך תשובה...). ככל שתהיה יותר כוסית, המחיר שלך יעלה, וככל שהוא יעלה, אנשים ישכחו למה מלכתחילה היית שווה כל כך הרבה.

קיץ חם וחכם לכולם.