אני לא מאוד בקי בבעיות האתניות של הקווקז. אנחנו מסתדרים טוב עם גרוזיה, ומצד שני הרוסים מתעקשים להיות חלאות המין האנושי כמו שהיו במשך כמעט כל המטה העשרים, אז הבחירה פשוטה.
אומרים שישראל וארה"ב עזרו לניסיון הגרוזיני לכבוש את דרום-אוסטיה.
בתגובה, רוסיה מפציצה את גרוזיה באינטנסיביות, מכניסה לתוכה כוחות יבשה והנסיון הגרוזיני נכשל.
יהיה חבל אם רוסיה תכבוש את גרוזיה. לא רק בגלל שחבל על גרוזיה או שחבל שאין מי שיעצור את רוסיה, אלא גם חבל על ישראל שמפסידה במלחמה שלקחה על עצמה.
לכאורה, יש כאן הזדמנות פז לישראל לחוות מלחמה אסימטרית מהצד שהיא אף פעם לא היתה בו. במשך עשרים שנה ישראל סבלה ממלחמה עם אויב שמירר לה את החיים. אמנם, אין להתכחש לטעויות המתמשכות שעשתה ישראל, אבל זה לא שלא מגיע לחיזבאללה קרדיט. הוא היה טוב, והוא היה טוב במשהו שישראל הבינה רק אחרי מלחמת לבנון השניה. ישראל צריכה ללמוד איך האויב שלה חושב ולמה הוא פועל כפי שהוא פועל (ישראל יכולה להטמין מלכודות נ"מ ונ"ט לצבא הרוסי, לתקוע את ההתקדמות היבשתית שלו ולמרר לו את החיים בדיוק כפי שבמשך עשרים שנה עשו לה). לכן התמיכה האינטנסיבית בגרוזיה ולכן חבל שגרוזיה, בינתיים, לא ממש מצליחה מול רוסיה.
יהיה מעניין לעקוב אחר המלחמה בקווקז. תבוסה של רוסיה תביא תועלת רבה לאנושות בכללה. אבל, לא פחות חשוב, היא תועיל במישרין לישראל.
קישורים:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
