אובייקטיביזם - מטפיסיקה של תכלית

מתוך מאמר בוול סטריט ג'ורנל:

"... המסר של מרד הנפילים פשוט: כל הפוליטיקאים מגיבים באופן זהה למשברים כלכליים - בדרך כלל משברים שהם עצמם יצרו - הם מגבירים את התכנון הממשלתי, החקיקה והפיקוח. אלה, בתורם, מחוללים הרס ועוני נוספים, מה שגורם לפוליטיקאים ליצור עוד תכנון ממשלתי... וכך זה נמשך עד שהכלכלה כולה קורסת תחת נטל המס והרגולציה, שהפוליטיקאים כופים עלינו בשם השוויון והרצון הטוב.

... קטע בלתי נשכח מתוך מרד הנפילים מתרחש כשהפוליטיקאים בוושינגטון מצליחים לשתק את הכלכלה לחלוטין. מתוך ייאוש הפוליטיקאים פונים לג'ון גאלט ומתחננים בפניו להציל את הכלכלה. הדיון איתו נשמע כאילו הוא מתרחש היום:

גאלט: אתה רוצה שאהיה דקטטור כלכלי?

מר תומפסון: כן!

גאלט: ואתה תציית לכל פקודה שאתן לך?

כן!

אוקיי, בטל את מס הכנסה.

לא! צרח מר תומפסון וקם על רגליו. אי אפשר לעשות את זה... כיצד אשלם לעובדי המדינה?

פטר את עובדי המדינה.

לא!

לבטל את מס הכנסה. זה בוודאי ידחף את הכלכלה קדימה. אבל מר אובמה והדמוקרטים רוצים לעשות את ההיפך: להכביד את מס הכנסה "למטרות הגינות" כפי שאמר מר אובמה."

אני ממליץ בכל פה לקרוא את המאמר במלואו: 

The Wall Street Journal: Steven Moore, 'Atlas Shrugged': From Fiction to Fact in 52 Years

מה יהיה עם הכלכלה הישראלית? 

כמובן, אם אתה עובד מדינה, מה אכפת לך. החוק קובע שחייבים לפרנס אותך ושאם מפטרים אותך חייבים לכלכל אותך עד סוף ימיך. חד וחלק, ובלי קשר למה שעשית בעבודה וכמה עלית למשלם המיסים עד כה, החוק מחייב את המדינה לפרנס אותך לעולמי עד.

השבוע אמרו בעיתון שהצפי לשנת 2009 הוא ירידה של 60 מיליארד שקלים בהכנסות המדינה ממסים. העניין הוא, שבניגוד למשבר שאחרי מלחמת יום-כיפור, כבר אין את האמריקנים שילוו לנו כסף. (תיקון טעות, ב-1992 ממשלת ישראל עדיין לוותה כסף אמריקני, אפילו שהבנקים בארץ הציעו להלוות לה כסף זול בהרבה. נתניהו ב-1996 היה ראש הממשלה הישראלי הראשון שהקטין את החוב לארה"ב). האמריקנים כבר מודים שכל הכסף ששפכו על הצלת הכלכלה בספטמבר-אוקטובר, הלך פח.

אם אין ממי להלוות, מאיפה יביאו דמי אבטלה ופנסיות לכל? הממשלה יכולה להדפיס כסף. אבל אז היא יוצרת אינפלציה, גורמת לעלית מחירים ודופקת את אלה שהיא מפרנסת. אפשרות שלישית היא מה שעשו פה ב-1985: הדפיסו כסף אבל אסרו על העלאת מחירים. היתה אינפלציה של 20% לשנה, אבל היה אסור להעלות מחירים ולהצמיד משכורות כדי להדביק את ההתייקרות. התוצאה היתה פשיטת רגל גורפת של המעמד הבינוני בישראל. היום בישראל, כמעט כל האוכלוסיה שכירה וחוסכת בחסות המדינה.

אם מה שישראל תעשה היום, איסור על העלאת מחירים לא יהרוס את המעמד הבינוני, כי כבר אין כזה. הוא ישלח שכירים נוספים לקבל דמי אבטלה ויהיו עוד ועוד אנשים שהממשלה תצטרך לפרנס, ומאידך יהיה לה עוד פחות מה לתת להם.

מה שישראל צריכה לעשות היום זה לשלוח את הכלכלה לחופשי.
נכון, יש לא מעט אנשים - וניקח את מגזר ההיי-טק בהכללה גסה - שכלכלתם תלויה בהצלחת החברות בהם הם עובדים למכור את תוצרתה לארה"ב ומערב אירופה שכלכלתן בכי רע. נניח שכולם בהיי-טק יהיו מובטלים בקרוב. מה יעזור להם שלא יהיה מס הכנסה?

מה שיהיה זה, שהם ילכו לעבוד במשהו שהוא לא היי-טק.

סביר להניח שכבר לא יהיה להם עבור מי לפתח תוכנה (שוב, זו הכללה גסה). אבל, אם לא תהיה רגולציה, נגיד שאפשר יהיה לעבוד כעצמאי בלי לבוא במגע עם מס הכנסה, מע"מ וביטוח לאומי, ואז לאנשים יהיה תמריץ לעשות דברים שהם לא עשו עד היום. את הנטו שמקבלים בהיי-טק אפשר להשיג באמצעות ברוטו ענקי שמשלמים בהיי-טק, ואפשר להשיג ללא רגולציה ומיסים בעבודה בכל ענף כמעט.

לו ישולחו לחופשי, האנשים האלה לא ירעבו.

מי שירעב זה עובד המדינה. זו ה"הגינות" שאובמה מדבר עליה (ודיברו עליה פרס ב-1985 ורבין ושוחט ב-1992 וסביר להניח שלא מעט פוליטיקאים ישראלים בעוד חודש).

(עכשיו הזמן לתהות מי יקנה דלק ותחמושת לחמש מאות הטנקים שנמצאים היום בעזה ולא מצליחים להביס את רוצחי הילדים מהחמאס. את התוצאות של עופרת יצוקה אפשר להשיג באלפית התקציב וזה כבר נושא למאמר נפרד.)

שילוח הכלכלה הישראלית לחופשי יזיק למערכות שלמות של עובדי מדינה, אבל גם יכניס להסטוריה את הפוליטיקאי שיהיה מספיק אמיץ לעשות את זה. הוא גם יציל את משלם המיסים ואת הכלכלה הישראלית עצמה, אבל זה באמת מישני.