לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

אובייקטיביזם - מטפיסיקה של תכלית


שטייניץ, תוריד מיסים
כינוי:  אבי

בן: 57





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2014    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: 2006. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

מותו של העורך


גל מור כותב:

"המחשבה שעורך יחליט עבור קוראיו מה מעניין ומה לא מתיישנת במהירות ושייכת לעולם של שומרי סף שלא קיים עוד. טוקבקים זה מצוין למדיה 1.0, אבל היום הם לא מספיקים. דרושים כלים משוכללים יותר שיאפשרו לגולשים להגביר את השפעתם. העורך מת, קבלו את העורכים החדשים."
יובל דרור כותב בתגובה:
"לא ברור לי על מה מסתמכת ההנחה שאם רק נכתיר 500 אלף גולשים כעורכים, יווצר משהו טוב, מעניין, נכון וראוי יותר."
לדעתי, 500 אלף גולשים (או כל מספר אחר). הסיפא של "העורך מת" אינו "יחי העורך" אלא "תם עידן העורך".
דוגמא ל"יחי העורך" הוא תיק דבקה. באוקטובר 2000, הוא היה תחליף ראוי לכל העיתונים ואתרי החדשות הישראליים, כולל ויינט שהפציע בערך באותה העת. עם הזמן, הוא הפך ל"עוד עיתון" ובמלחמת לבנון השניה כבר לא היה לו ערך מוסף כלל.
מה שהיה דרוש - הדבר לו אני קורא "תם עידן העורך" - ומה שיהיה דרוש במלחמה הבאה, הם מילואימניקים שיטלפנו הביתה מדי יום, ויספרו מה קורה אצלם למישהו שיעלה את המידע לאיזה בלוג. לא צריך חמשת מאות אלף עורכים. חמשת-אלפים בלוגים כאלה יוודאו - לדעתי - שהציבור יידע בזמן אמת מה שוועדת וינוגרד לעולם לא תפרסם.
לחוששים מבעיות ביטחון שדה: הבלוגים האלה לא יספרו ש"פלוגה ג' נמצאת בכחול 2072" (איך רואים ששנים לא פתחתי מפה...) אלא משהו בסגנון "הוצאנו היום נגמש מהימח, הוא כבר פרס פעמיים והיינו צריכים לקחת כלי פריסה מנגמש אחר". זה לא מידע שמשחק במיוחד לידי החיזבאללה, אבל הוא כמובן חיוני לבוחר הישראלי.
אני נותן קישור לדוגמא לדווח על שירות מילואים שלי מלפני שנה (לא המלחמה, סתם איזה תע"מ).

נכתב על ידי אבי , 10/4/2007 07:33   בקטגוריות מילואים קיץ 2006  
38 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   4 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ספוטניק ב-27/4/2007 18:14
 



I am reality


אוליבר סטון הוא ממש לא המודל לחיקוי שלי ואני לא מסכים עם כמעט אף דעה שהוא מציג באף סרט שלו. בכל זאת, "פלאטון" הוא ספר שמצליח לספר כמעט כל מה שאני חושב על הצבא. ראיתי אותו בפעם הראשונה שהייתי בלבנון בסדיר וכמובן שהדבר הראשון ששבה את ליבי היה סצינת קרב הגנה בה צ'רלי שין שומע מישהו מטווח ר.פי.ג'י. לעמדה שלו, קופץ ממנה החוצה, מחכה שהאויב יירה לתוך העמדה שלו, יסתער עליה ויכבוש אותה, ואז חוזר אליה, הורג שני חיילי אויב וכובש אותה מחדש.
אוליבר סטון מבין בקולנוע.
אבל הסיפור העיקרי של הסרט הוא כמובן אחר.
כשהוא מסמל את חילוקי הדעות לגבי מלחמת ויאטנם כולה, סטון מעמת סמל מחלקה עם אחד המכי"ם שלו. במהלך יום אחד נהרגים 3-4 חיילים מהמחלקה. בעקבות רצף האירועים הזה, המחלקה טובחת כפר ויאטנמי שנמצא בו אמל"ח. המ"כ המדובר הולך עם הטבח הזה למעלה והסמל שלו רוצח אותו.
אחרי הרצח, צ'רלי שין מנסה לתת מכות לסמל, נכשל, ורוצח אותו בסצינת הסיום של הסרט.
הציטוט בראש הפוסט הוא מה שהסמל אומר לחיילים כשהם יושבים מעושנים ודנים - בקול רם - בשאלה האם אכן הסמל רצח את המ"כ.
אני לא חושב שזה מה שחיילי צה"ל צריכים לעשות למפקדים שלהם.
פלאטון זה הוליווד וזה קורה באמריקה במלחמה שהתרחשה לפני ארבעים שנה, וכו'.
אבל אני חושב שאנחנו חיים במציאות שבה מי שלא מודע לכל היבטי המציאות משלם בחייו באופן האכזרי ביותר שאפשר לחשוב עליו. למשל, אתמול בכפר גלעדי. אני לא נכנס לפרטים אבל הצבא עשה פה משהו מאוד לא בסדר ואף אחד מהחיילים והמפקדים הזוטרים שלהם לא חשב להגיד "עצור. או שתתקנו את זה עכשיו או שאני הולך הביתה".
נשאלתי היום לגבי המילואים ומשום מה לא מצאתי את הפוסט שכתבתי על סיומם.
עלינו על שני מטענים, יצאנו ללא נפגעים, יזמנו מעט מאוד פעילות שהסתיימה ללא תוצאות, הבלגנו למייד אבנים וחסנו על האוכלוסיה האזרחית בה התחככנו. גדוד שלם ירה כדור אחד, ואף אחד משלהם [תיקון 7 אוגוסט] לא נהרג.
חבל.
נכתב על ידי אבי , 7/8/2006 10:07   בקטגוריות מלחמת קיץ 2006, מילואים קיץ 2006  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אבי ב-7/8/2006 20:27
 



קלגסות 102


בלילה שבין חמישי לשישי, אחרי ביקור המג"ד, עלה אצלנו ג'יפ על מטען. אף אחד לא נפגע. לא נכחתי באירוע ואני לא מבין יותר מדי בחבלה אז לא אנתח את האירוע. אפשר אבל לומר שהאירוע היה יכול להסתיים בפצועים/הרוגים ושחלקנו התחלנו לדבר במושגים של "אנחנו נגמור את המילואים האלה באוברדראפט. איך זה שלא הרגנו להם אף אחד?"
כמובן, "להם" הוא מושג מעורפל. באירוע המטען, רק חייל אחד מתוך עשרה (שני ג'יפים נסעו יחד) תיפקד. הוא יצא מהג'יפ הפגוע, ירה קצת לכיוונים שחשד שהבם היו מפעילי המטען, אבל לא ראה אף אחד. אם היה פוגע, היה פוגע במחבל.
אבל, חוץ מה"אם" הזה, המטרות היחידות שעמדו לרשותנו היו זורקי האבנים בזביבדה, הנהגים על הכבישים והאוכלוסיה שעברה במחסומים שלנו. כמעט והתחלתי להצטער על הטרקטוריסט מהשבוע שעבר.
אביתר בן צדף פרסם היום מאמר בו הוא רומז שצר לה, ישראל תמיד יכולה להשמיד כל נפש חיה שנמצאת בבינת ג'ביל באמצעות נשק לא קונבנציונלי. המאמר המצוין של אביתר עוסק בנושאים חשובים מאוד, אבל לא בשימוש בנשק לא קונבנציונלי, אז אני ארחיב מעט בעניין.
בשבועיים וחצי ישראל הדגימה אזלת יד מוחלטת בקרב היבשה. למי שלא הבין מהתקשורת המגויסת, צה"ל הובס בבינת ג'ביל ונסוג ממנה (הבוקר ברשת ב', ראיון עם מח"ט 7 וניתוח קצרצר של קרב הגנה של חט' הצנחנים אתמול. צה"ל הוכה כה קשה עד שגם קרב בו נהרגים 26 מחבלים ולנו נפצעים רק 7 חיילים, לא משאיר אותו בעמדות שאיפשרו את התוצאה הנאה הזו). בניגוד לתבוסת צבא היבשה, ישראל הצליחה להרוס את לבנון מהאויר. ניתן לומר די בוודאות שישראל תצליח להוריד נשק כימי מעל בינת ג'ביל וכל יעד אחר בלבנון. השאלה היא למה לעשות זאת ומה ייצא לנו מזה.
למה לעשות זאת? כי חיזבאללה מעצבן אותנו. הוא הרג לנו עד כה 19 אזרחים ו-33 חיילים (ספירה של רשת ב', הבוקר), ולא ניתן לנצח אותו בנשק קונבנציונלי. לפחות לא בינתיים (בגלל מפקדי הצבא, כפי שהראיתי בפיסקה לעיל. לא כל כך בגלל חייליו). שימוש בנשק כימי קל לביצוע ואמור להיות יעיל. אנחנו יודעים - מצבאות אחרים - מה נשק כימי יכול לעשות. כפי הנראה הוא טוב גם נגד הבונקרים המתוחכמים של חיזבאללה. בקיצור: פתרון קסם.
רק שלשימוש בנשק לא קונבנציונלי יש חסרון (אין לי בעיה בפגיעה באוכלוסיה אזרחית וגם למדינת ישראל, כפי שהוכח עד כה, אין): הוא מחנך אותך שהזה הפתרון היחיד הזמין לך.
שימוש נשק לא קונוונציונלי הוא קלגסות.
יתכן, שכשאין לך מושג מי הניח לך מטען, זה המג"ד שיש לך והדבר היחיד שאתה יכול לעשות זה לירות באזרחים, אז אתה מרגיש טוב עם עצמך כשאתה עושה את זה. הבעיה היא שירי על אזרחים מכשיר אותך... לירי על אזרחים נוספים ולא לירי על מחבלים. הנמשל הוא שאם צה"ל יחסל את בינת ג'ביל באמצעות נשק לא קונבנציונלי, הוא אמנם ישמיד את המחבלים שנמצאים שם, אבל לא יכין את צבא היבשה שלו לקרב הבא, ויהיו צפוים לנו עוד עשרות חיילים הרוגים. 
קלגסות אינה פעולה לא-אנושית שרירותית.
היא נובעת מכשל מוסרי עמוק,
והכשל הוא של הקלגס כלפי עצמו.
נכתב על ידי אבי , 30/7/2006 08:25   בקטגוריות מלחמת קיץ 2006, מילואים קיץ 2006  
12 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אבי ב-31/7/2006 06:34
 




דפים:  

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאבי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אבי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)