לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

אובייקטיביזם - מטפיסיקה של תכלית


שטייניץ, תוריד מיסים
כינוי:  אבי

בן: 57





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2005    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2005

פרק שמיני - תודעה וזהות


הספר הזה עוסק רק בטבעם של מושגים, ולא בנושאים מתקדמים יותר כמו ארגון המושגים למשפטים, עקרונות השפה ובעיות מתקדמות באפיסטמולוגיה. להלן מספר הערות על אפיסטמולוגיה מתקדמת:

ראשית, משפט יכול לבצע את תפקידו רק אם הוא מורכב ממושגים מוגדרים כהלכה. רוב האנשים אינם מסוגלים להגדיר כהלכה מושגים מופשטים. הם לא יודעים לנקוב בהגדרה קשיחה של מושג מופשט, לא יודעים לתאר בבהירות את משמעותו, ולא יכולים לציין דוגמאות שלו. עבורם, ככל שהמושג מופשט יותר ורחוק יותר מתפיסות החושים, כך הוא מעורפל יותר.

התופעה הזו מתרחשת כבר כאשר מלמדים ילדים להשתמש במילים בלי להבין את משמעותן. כשילד נדרש לזכור בעל פה במקום להבין, הערפל בתודעתו הולך וגובר, עד שכל מבנה הידע שלו קורס.

משקרס מבנה הידע, מילים הופכות למשהו שמצביע על רגשות לא מזוהים, מניעים נסתרים, דחפים תת-הכרתיים, אסוציאציות מקריות, צלילים שיש לשנן, דפוסי התנהגות חסרי פשר, מדריכים שנלמדים בלי להבין את משמעותם. כתוצאה מכך, התודעה עצמה הופכת עבור אנשים אלה לג'ונגל מסתורי. אנשים אלה לא יכולים להבחין בין מחשבה לרגש, תפיסה להערכה, תצפית לדמיון, קיום ותודעה, אובייקט וסובייקט וחסרי כל יכולת לזהות את מצב התודעה שלהם. הם מבלים חייהם כאסירים הכלואים בתוך גולגולותיהם, פוחדים להביט החוצה אל המציאות, ומשותקים על ידי המסתורין של התודעה שלהם עצמם.

קריסת מבנה הידע החלה עם קאנט וממשיכה לתוך המאה העשרים [הערה: אין ראנד מצטטת מהטרקטט של ויטגנשטיין כדי להדגים את הקריסה הזו. אני לא מסכים עם הביקורת שלה עליו וארחיב על כך בהזדמנות. פסקה 11 של הפרק]. עם הביקורת של אין ראנד את "חקירות פילוסופיות" של ויטגנשטיין אני מסכים לחלוטין. בספר הזה, ויטגנשטיין מניח שלכל מה שנאמר על ידי אדם כלשהו יש תוקף (ייחוס במציאות). לכן, במקום לאמר על אמירה מסוימת שהיא שטות, או אינה מתייחסת לשום דבר במציאות, ויטגנשטיין בנה מערכת שמנסה להסביר הכל, כולל סתירות ושטויות, באמצעות הריסת המושג "מושג" והקשר שלו למציאות.

אין ראנד מגדירה אפיסטמולוגיה כמדע  ששואל:

·         מה אני יודע?

·         כיצד אני יודע זאת?

זו הגדרה טובה הרבה יותר מזו שהיא נתנה בהקדמה לספר, שם הציגה את בעיית הכוללים והכריזה כי פתרה אותה:

ראשית – עדיפה הגדרה חיובית ולא שלילית. זיהוי הטעויות של אפלטון, קאנט וממשיכיהם הוא משימה משנית בלבד. עיקר המאמץ צריך להיות מכוון לפיתוח האפיסטמולוגיה הנכונה, ולא הצבעה על מה שאינו נכון.

שנית – להתמקדות בטעויות של מישהו אחר (ולו כדי לתקנן) יש מחיר. המחיר שהעיסוק בבעיית הכוללים הוא שימוש לא נכון במושגים "יחידה" ו"מושג". אני מתכוון לפתור את הנקודה הזו בבוא העת.


הערות:
- בסוף הספר, אין ראנד מספקת סיכום של שמונת הפרקים. הסיכום תמציתי מאוד כך שאני לא רואה צורך לשכתב/לתרגם אותו.
- אני לא עוסק בחלקים אותם אין ראנד לא כתבה.

נכתב על ידי אבי , 30/10/2005 23:32   בקטגוריות אפיסטמולוגיה  
הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פרק שביעי - חלק 2 - טיפול במקרי קצה


מקרי קצה

פילוסופים אירציונליים אוהבים להשתמש בדוגמת מקרי הקצה כדי להראות שלא לכל דבר יש מהות ברורה ומובחנת.

למשל:

1.       איזה גוון מבדיל בין צבע אדום וצבע כתום?

2.       אם ראית עד היום רק ברבורים לבנים ולפתע נתקלת בברבור שחור, לפי איזה קריטריון היית מחליט האם לקרוא גם לו ברבור או לטבוע מונח חדש?

3.       אם היית מגלה חיה בעלת גוף עכביש ויכולת מנטלית אנושית, האם זה היה אדם?


אין ראנד נותנת טיפול חלקי בלבד לבעית מקרי הקצה. לגבי הברבור השחור, למשל, היא טוענת שברבור שחור הוא ברבור משום שעצם גילוי הברבור השחור מלמד שהצבע הלבן אינו מהותי לברבורים.
הטיעון הזה מעגלי:
1. ידוע לנו שכל הברבורים הם לבנים.
2. נתגלה ברבור שחור.
3. אנו משנים את ההגדרה כך שמעתה לברבורים אין צבע ייחודי.
אחד הדברים שהאפיסטמולוגיה האובייקטיביסטית עושה (כמובן, בעקבות פרמנידס ואריסטו) זה להסביר למה העולם הוא כזה ולא אחר ולמה אנחנו נתקלים בעובדות מסוימות אבל לא באחרות. אקסיומת הקיום (לא ניתן לאמר "לא קיים" על מה שקיים, וליהפך. זו תרומתו של פרמנידס) ואקסיומת הזהות (על כל דבר שקיים ניתן לאמר עוד משהו לגבי זהותו, ובייחוד למה הוא קיים ולמה אינו חדל מלהתקיים. זו תרומתו של אריסטו) מלמדות אותנו שהמציאות היא קצת יותר מאשר אוסף עופות ביצה לבנים שנוח לאגד אותם תחת השם "ברבורים". כל הברבורים לבנים. זו עובדה. היא נכונה. אבל, למה לעצור כאן? הרבה יותר מעניין לשאול למה הם לבנים? מה עושה אותם ללבנים? איזו תכלית משרת הצבע הלבן? מה היה קורה לו לא היו לבנים? וכו'.
כמובן, אלה שאלות בביולוגיה, לא בפילוסופיה.
כלומר, התשובה לשאלות האלה תיעשה על ידי איסוף נתונים נוספים מהמציאות (= לימוד טוב יותר של הברבורים) וחשיבה מעמיקה יותר אודותם.
מה שהפילוסופיה יכולה להציע לביולוג שחוקר את הצבע הלבן של הברבורים הוא כלי עבודה (למעשה, כלי העבודה האפשרי היחיד) והוא האפיסטמולוגיה האובייקטיביסטית, על אקסיומותיה ותהליך יצירת המושגים שלה. ביולוג אובייקטיביסט פשוט יודע שאם כל מה שיש לו לאמר על צבעם הלבן של הברבורים הוא "כל הברבורים לבנים", הוא לא מדען טוב. הוא יהיה מדען טוב כשידע להסביר למה כל הברבורים לבנים (או למה יש גם ברבורים שחורים, תלוי מה יהיו מסקנות המחקר שלו).
נכתב על ידי אבי , 29/10/2005 16:30   בקטגוריות אפיסטמולוגיה  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פרק שביעי - תפקיד המושגים


עיקרון החיסכון ביחידות

מכיוון שהתודעה היא תהליך אקטיבי, היא אינה יכולה לתפוס את המציאות כולה בבת אחת.

לכן, מהות התודעה היא לצמצם כמות גדולה של עובדות לתוך מספר קליט של יחידות.

 

מספר – סמל מושגי שמאגד מס' יחידות לכדי יחידה אחת.

מתימטיקה – מדע שיטתי של מדידה שמאפשר לאדם לבצע סדרה אינסופית של הפשטות.

 

עקרון החיסכון מחייב הגדרת מושגים על-ידי המאפיינים המהותיים להם, כדי שיהיה קל להזכר בהם במידת הצורך.

למידת שפה היא לימוד השימוש האוטומטי במושגים.
האוטומציה הזו משחררת את התודעה לעסוק בדברים חדשים,
תוך שהיא משתמשת בישנים באופן אוטומטי.

מושגים מיצגים ידע דחוס.

למושגים יש קצה פתוח.
מושג כולל בתוכו גם את הידע שעדיין לא רכשנו.

(למשל, העובדה שאדם בעל תודעה, ואחריה העובדה שאדם רציונלי, התווספו לעובדה שאדם הוא בעל חיים. עוד כשהיה ידוע שאדם הוא בעל חיים בלבד, היתה לנו הגדרה של אדם. ההגדרה היא זו שהשתנה עם הגברת הידע שלנו, לא האדם עצמו.)

מושגים מייצגים שיטה למיון היחידות שמרכיבות את המציאות.

מושגים ושפה הם קודם כל כלים של חשיבה, ורק אחר כך של תקשורת בין אישית.
(כאן אין ראנד פותרת, במשפט אחד, את הבעיה שמכוננת את "חקירות פילוסופיות" של ויטגנשטיין ואת כל התחום שנקרא "פילוסופיה של השפה", שקיים עד היום.)

 

היררכיה מושגית

·   תפיסה קונקרטית – רמה ראשונה של הפשטה

·   גילויים מדעיים חדשים (על המציאות)

·   חפצים יצירי כפיו של האדם

·   יצירי אדם מורכבים המשלבים פיסיקה ופסיכולוגיה (נישואים, חוק, צדק)

 

הצדקה לקיום של מושג

המושג צריך לתרום משהו לידע שלנו אודות המציאות. הוא צריך לספק מהות שלא קיימת במושגים אחרים. כפילות מושגית סותרת את עיקרון החיסכון.

נכתב על ידי אבי , 28/10/2005 00:05   בקטגוריות אפיסטמולוגיה  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אודי ב-3/11/2005 13:25
 



לדף הבא
דפים:  


© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאבי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אבי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)