כידוע, אין בישראל מספיק מים, אז צריך להתפיל מי ים.
עוד ידוע שאין בישראל תרבות של שוק פרטי, אז צריך שהממשלה תעשה טובה ותיתן רשות להתפיל מים.
הממשלה קבעה למים המותפלים מחיר נמוך, אז מפעל התפלה אחד, שאמור להתחיל לעבוד בקרוב, כבר הודיע שבמחיר הזה לא משתלם לו להתפיל.
עכשיו, אפשר היה לחשוב שהתפלת מים היא עסק לא משתלם.
אני משלם על המים שאני צורך 7 שקלים לקוב. כמה הייתי מוכן לשלם עבור מים מותפלים?
אותם שבעה שקלים.
כמה הממשלה מכריחה את המתפיל לקבל?
שליש מזה.
לאן נעלמים שני-שליש מהמחיר שאני משלם?
במדינות מתוקנות קוראים לזה שחיתות. זה לא צריך להיות מישהו שממש מקבל מעטפת כסף מזומן מתחת לשולחן. לא כולם אהוד אולמרט. אבל זה אומר שבאיזה מקום לאורך שרשרת הערך הזו יש קצת יותר מדי עובדי מדינה שאפשר היה לפטר אותם ובכך לפתור את משבר המים.
אני לא חושב שהפתרון צריך להיות שאני אשלם פחות עבור המים שלי (למרות שזה היה יכול להיות נחמד). הפתרון הוא שיקומו מפעלי התפלה שיחליפו לחלוטין את השאיבה מהמאגרים הטבעיים (כנרת ושני האקוויפרים הגדולים). זה אומר עשרה מפעלי התפלה כמו זה שנפתח עכשיו וזה אומר שיש לי אינטרס שלמקימי המפעלים ישתלם להקים ולהפעיל אותם.
בעוד עשור, כשמשק המים ייצא לחלוטין משליטת המדינה, אפשר יהיה לשקול מחדש האם אנחנו רוצים לחזור ולעשות לכנרת מה שעשינו לה בעידן הרחוק והאפל ההוא, בששים-ומשהו השנים הבולשביקיות הראשונות של המדינה.