יום אחד הלכתי להתקין תוכנה ולהעביר יום הדרכה באיזו חברה בראשון לציון. ישבתי במשרד של מנהלת כח-האדם, והאבסתי את ה-486 שלה בדיסקטים 1.44 (זה היה ב-1996 או 1997). עוד אני מחייב את הלקוחה לפי שעה, נכנסה אליה לחדר פועלת, בבגדי עבודה, כדי לברר למה טעו לה בדו"ח השעות.
מנהלת כח-האדם דחתה אותה בלך-ושוב. אחרי שעה בערך שהפועלת עמדה בפתח המשרד, לא מעיזה להיכנס פנימה אבל נחושה לא ללכת שוב בלא כלום, היא אמרה למנהלת שהיא אחרי משמרת לילה, וצריכה בעוד כמה שעות לחזור למשמרת צהריים, והיתה שמחה לגמור כבר את הבירור הזה. היו חסרות לה יותר מעשרים שעות עבודה בדו"ח השעות, וזה לא מעט כסף.
מכיוון שהיא חשפה את חולשותיה בפני מנהלת כח-האדם, עשתה זו את המתבקש, ונתנה להמשיך ולעמוד בדלת עד שהפועלת נשברה והלכה.
אני לא זוכר מי היתה החברה ההסתדרותית שעל שמה נרשם הפטנט שנקרא "עובדי קבלן", אבל הסיפור היה, בערך, כזה:
באמצע שנות השמונים, חברה הסתדרותית כלשהי פשטה רגל ועמדה פני סגירה. מישהו קנה אותה ושכר את מנהל כח-האדם לשעבר של המפעל, כדי שזה יגייס אליו את העובדים המפוטרים ויעסיק אותם במפעל שנפתח מחדש. באותם ימים עובדי הסתדרות הרוויחו הון עתק (כמו עובדי ח"ח בימינו), והיה כדאי להעסיק אותם רק אם יפסיקו לדקלם פנינים מהסוג "משכורת 13", "שכר עידוד" ו"תוספת בושה". המפעל ניצל, אבל המשק לא ממש הופרט, משום ששוק העבודה היחיד שעמד לרשות דורשי העבודה, היה עבודה דרך קבלן.
כשאני השתחררתי מהצבא, שכרם של עובדי קבלן היה זהה לקיצבת אבטלה. עם זאת, המשבר שפקד את כל החברות ההסתדרותיות (בשל הניתוק מעטיני המדינה) גרם לכך שהם הרוויחו יותר מרוב אלה שהצליחו להישאר עובדי הסתדרות.
היום, כידוע, עובדי קבלן לא-מקצועיים מדורגים קצת מתחת למובטלים. הם מרויחים כל כך מעט, שאם הם רוצים לשפר את הכנסתם, כדאי להם פשוט להפסיק לעבוד.
איך זה קרה?
כשהתחילו להפריט את המשק בשנות השמונים, הפריטו את כח העבודה, אבל לא את המפעלים. המדינה אמנם עשתה טוב כשהפסיקה לתמוך במפעלים הסתדרותיים וממשלתיים, ואלה נפלו כמו מגדל קלפים, אבל, המס על העבודה היה עדיין גבוה (יתרה מזו, הליכוד בכבודו ובעצמו המציא את מע"מ), כך שבנוסף לגיבנת של שנים ארוכות בחממה ההסתדרותית, לא היה קל למפוטרים הטריים לפתוח עסקים.
שאריות התוצאה מתנקזות ל
החלטה היום, לחייב את הקבלנים לשלם ביטוח פנסיוני ל-70 אלף העובדים שלהם. אירוני, אבל הדרך היחידה לשפר את מצבם של עובדי הקבלן, היא לכפות על מעסיקיהם מתן תנאים סוציאליים, קרי, סוציאליזם.
מה אפשר לעשות במקום לסגת שני עשורים, אל הסוציאליזם?
בעלי הכנסה נמוכה נהנים היום מפטור מלא ממס הכנסה (נדמה לי שעד הכנסה של 6000 שקלים לחודש, אולי אפילו יותר). מה שהם צריכים לעשות, כדי להפסיק לעבוד 300 שעות בחודש ולהתחנן למנהלת כח-האדם שתפסיק לגנוב מהם כסף, זה להתאים את רמת ההוצאות שלהם לרמת ההכנסה שלהם.
אתה עובד קבלן בשכר מינימום? כנראה שעוד לא הגיע הזמן לקנות דירה ולהקים משפחה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
