אובייקטיביזם - מטפיסיקה של תכלית

בכך, וככל הנראה בעיקר לנוכח האופן שבו התקבל מבצע עופרת יצוקה בדעת הקהל - הן העולמית והן זו של עיתון הארץ - ישראל מוחקת יותר משני עשורים בהם היה לגיטימי לתקוף חיילים של צה"ל בנשק קר - ואף להרוג אותם - בלי שיותר לחיילי צה"ל להשיב אש.

מאז האינתיפדה הראשונה (1987) ישראל מבכרת להפסיד בקרב מאשר להגן על חיי חייליה. מקץ שני עושרים, דומה שהפסדנו את המערכה כולה. עתה, לנוכח הפעולה הלילה, אני מעריך שישראל בוחרת להגן על עצמה ולהכריז קבל עולם ותקשורת (הכותרת היום בערוץ 2 היא "הסתבכות בלב ים"), שאם קיום ישראל תלוי בהרג מחבלים חמושים בנשק קר, ולכאורה נחותים, אז זה מה שיהיה.

המחבלים הטורקיים בתורם, הם בשר תותחים. עד היום היה ברור למי שהתנדב להיות בשר תותחים ערבי, שאף אחד לא יגע בו לרעה, בטח לא מהצד הישראלי. היום העיקרון הזה מתבטל ויכול מאוד להיות שפעם הבאה שניכנס לעזה כדי לחסל את חמאס (סתם דוגמא שעולה לי לראש), יהיו הרבה פחות אזרחים ערבים שיפחדו מחמאס יותר משהם מפחדים מאיתנו.

ובא לציון גואל.

הייתי היום באנדרטת חץ שחור, המוקדשת ליח' 101 גדוד 890 (תודה אביתר). האנדרטה נמצאת על גבול רצועת עזה ליד קיבוץ מפלסים ומתעדת את פעולות היחידה, ביניהן פעולת עזה שהיתה השראה לפן הצבאי של הספר שלי. (היא, והעובדה שבחומת מגן ביליתי ארבעה שבועות בסמוך לאנדרטה :)

אני ממליץ לשים לב לדבריו של בן גוריון, אותם חתם ב"אהבה והערצה".

 

 

אפילו שהיא באשקלון, זו מסעדה רומנית שעוד אחזור אליה.

 

חנות ספרים שגם אליה נראה לי שעוד אחזור :)

הדרקון הראשון שלי הוא סרט מוצלח מאוד. מוצלח ברמה של צעצוע של סיפור ואשמח לראות המשכים שלו. תכלס, מה שסרט טוב צריך זה בסך הכל סיפור טוב. בלי קשקושים, בלי לזלזל בצופה ואפילו לא צריך לקרוץ להורים (צעצוע של סיפור לא קורץ). 

 

 

אני מתעב ספוילרים אבל חייב לספר את הסרט כדי להעביר פה איזו נקודה. עם צופי הסרט הפוטנציאליים הסליחה.

ובכן,

הסרט מתרחש בכפר ויקינגי בימי הביניים. הכפר סובל מהתקפות דרקונים וסובב סביב ההכנות למלחמה הבאה, עובר את המלחמה, ומיד מתכונן לזו שאחריה. הבן של ראש הכפר נחשב לא יוצלח אבל בונה איזה תותח שמצליח לפצוע דרקון. הילד עוקב אחרי הדרקון הפצוע, מתחבר איתו, לומד ממנו על הדרקונים האחרונים ולומד שהם תוקפניים כי יש להם עריץ אכזר שלא רק שמכריח אותם לטרוף אנשים אלא גם טורף את הדרקונים שלו בעצמו.

הדרקונים והוויקינגים משתפים פעולה ומצליחים יחד להרוג את הדרקון העריץ, תוך שהילד הוא גיבור המלחמה ואף מאבד את רגלו במהלכה וזוכה באיזו ילדה.

באחת הפעמים הנדירות שבה מזדמן לי להבין משהו לפני אמיר ("אבא, למה עושים סרטים מפחידים, אי אפשר שהם לא יהיו מפחידים?"), קלטתי את הנמשל, וזו לא יוון.