אובייקטיביזם - מטפיסיקה של תכלית

בשבת פגשנו חבר-של-חברים שקיבל צו שמונה לאתמול.
"חיר? שריון?" שאלתי אותו.
"תותחנים" הוא ענה. "לרמת הגולן, להחליף שריונרים".
"תגיד תודה" אמרתי.
"כן, אני יודע" הוא אמר.

---

גם הלילה היה קרב יבשה לא כל כך מוצלח של צה"ל. פלא שהוא לא מתקדם הלאה, שלא לדבר על נקיטת בליץ יבשתי. אבל כפי שאפשר היה לנחש כבר אתמול, את אף אחד לא מעניינים הכשלונות האלה. יש את 55 (או 28, תלוי את מי שואלים) ההרוגים בכפר כנא. אשכרה אסקפיזם.

---

בסוף המילואים שלנו מנינו שני מטענים, כדור אחד שירתה כל הפלוגה (וכנראה שכל הגדוד אבל לא אימתתי; עוד יהיה מור"ק על המייסי פרגוסון ההוא), והרבה יותר מדי שעות טלויזיה מול החדשות מהמלחמה בצפון.
ליבי עם משלם המיסים.
ערב השחרור היה טקס חיילים מצטיינים. כרגיל, לחץ את ידי המג"ד איזה נהג שהסכים לשרת השנה במטבח (אני לא אומר שזה לא חשוב),
איזה טנקיסט שעשה אני לא זוכר מה (אני כן אומר שזה לא חשוב),
והבחורצ'יק שלנו שעלה על מטען וזכר מה עושים (הבחור המנוסה עלה על מטען כבר בסדיר. הוא מהדור של "מנהרת הכותל" ב-1996).
אף אחד לא קיבל מצטיין על פעולה קרבית, פשוט... כי לא היתה אף פעולה קרבית.

---

מי שעדיין לא מבין למה המלחמה נראית כפי שהיא נראית, צריך להבין שהדבר היחיד שהצבא מתכונן אליו זה קרב הגנה. (באמת היה קרב הגנה יפה בבינת ג'ביל במוצאי שבת וכבר כתבתי עליו) הצבא לא סופר כמה מחבלים הרג, אלא כמה מעט חטף. את זה הוא מודד, על זה הוא מציין את חייליו ועם זה הוא לעולם לא יצליח לעשות פעולות התקפיות.

---

שמעתי היום את פואד ברדיו
(המלחמה הזו גורמת לי לשמוע רשת ב')
ונזכרתי ב"תקופת תרגילי החטיבה" שלו.
בחודש מרץ 2002 היו לנו 129 הרוגים בפיגועים.
פוד, שהיה שר בטחון, כבר הכין את "חומת מגן". היה לו צבא שכבר שנה וחצי לא עושה כלום חוץ ממיגננה (לא שפואד לא אחראי לכך בעצמו), והיה צריך לשנות אצלו משהו. אז פואד הכניס את הצבא, בסד"כ של חטיבה שלמה, על זחלים, לכל מיני מקומות פלסטיניים שלא היה נהוג להכנס אליהם. לא הלכתי לבדוק בארכיוני עיתונים אבל אני זוכר שקראתי על לילות בהם חט' גולני כולה (או חט' חיר אחרת, אל תתחילו להיעלב לי פה), נכנסו לג'נין, נסעו בה כמה שעות, תרגלו סדר תנועה, ויצאו לקראת הבוקר. התרגילים האלה היו חיוניים לקראת "חומת מגן".

---

את חומת מגן עצרו 23 הרוגים ישראליים.
היא התקיימה במשך שלושה שבועות, עצרה את שטפון הפיגועים (שלקח לו כמה חודשים להתחדש), לא כל התכנונים יצאו לפועל (ע"ע עזה), והיו לה מעט הישגים.
אני מאוד מקווה שאת המלחמה הנוכחית לא יעצרו ההרוגים הלבנוניים. אנחנו רחוקים מאוד אפילו מההישגים המוגבלים של חומת מגן.

---

אה, כן.
כפר כנא בוים ובוצע ע"י חיזבאללה.
אני לא אומר שההרוגים לא אמיתיים.
נהפוך הוא.
אני אומר שאנחנו לא למדנו כלום ממוחמד אל-דורה (צומת ניצנים, אוקטובר 2000, ילד בן שמונה "נקלע לתוך חילופי אש" ונהרג).

בלילה שבין חמישי לשישי, אחרי ביקור המג"ד, עלה אצלנו ג'יפ על מטען. אף אחד לא נפגע. לא נכחתי באירוע ואני לא מבין יותר מדי בחבלה אז לא אנתח את האירוע. אפשר אבל לומר שהאירוע היה יכול להסתיים בפצועים/הרוגים ושחלקנו התחלנו לדבר במושגים של "אנחנו נגמור את המילואים האלה באוברדראפט. איך זה שלא הרגנו להם אף אחד?"
כמובן, "להם" הוא מושג מעורפל. באירוע המטען, רק חייל אחד מתוך עשרה (שני ג'יפים נסעו יחד) תיפקד. הוא יצא מהג'יפ הפגוע, ירה קצת לכיוונים שחשד שהבם היו מפעילי המטען, אבל לא ראה אף אחד. אם היה פוגע, היה פוגע במחבל.
אבל, חוץ מה"אם" הזה, המטרות היחידות שעמדו לרשותנו היו זורקי האבנים בזביבדה, הנהגים על הכבישים והאוכלוסיה שעברה במחסומים שלנו. כמעט והתחלתי להצטער על הטרקטוריסט מהשבוע שעבר.

---

אביתר בן צדף פרסם היום מאמר בו הוא רומז שצר לה, ישראל תמיד יכולה להשמיד כל נפש חיה שנמצאת בבינת ג'ביל באמצעות נשק לא קונבנציונלי. המאמר המצוין של אביתר עוסק בנושאים חשובים מאוד, אבל לא בשימוש בנשק לא קונבנציונלי, אז אני ארחיב מעט בעניין.
בשבועיים וחצי ישראל הדגימה אזלת יד מוחלטת בקרב היבשה. למי שלא הבין מהתקשורת המגויסת, צה"ל הובס בבינת ג'ביל ונסוג ממנה (הבוקר ברשת ב', ראיון עם מח"ט 7 וניתוח קצרצר של קרב הגנה של חט' הצנחנים אתמול. צה"ל הוכה כה קשה עד שגם קרב בו נהרגים 26 מחבלים ולנו נפצעים רק 7 חיילים, לא משאיר אותו בעמדות שאיפשרו את התוצאה הנאה הזו). בניגוד לתבוסת צבא היבשה, ישראל הצליחה להרוס את לבנון מהאויר. ניתן לומר די בוודאות שישראל תצליח להוריד נשק כימי מעל בינת ג'ביל וכל יעד אחר בלבנון. השאלה היא למה לעשות זאת ומה ייצא לנו מזה.
למה לעשות זאת? כי חיזבאללה מעצבן אותנו. הוא הרג לנו עד כה 19 אזרחים ו-33 חיילים (ספירה של רשת ב', הבוקר), ולא ניתן לנצח אותו בנשק קונבנציונלי. לפחות לא בינתיים (בגלל מפקדי הצבא, כפי שהראיתי בפיסקה לעיל. לא כל כך בגלל חייליו). שימוש בנשק כימי קל לביצוע ואמור להיות יעיל. אנחנו יודעים - מצבאות אחרים - מה נשק כימי יכול לעשות. כפי הנראה הוא טוב גם נגד הבונקרים המתוחכמים של חיזבאללה. בקיצור: פתרון קסם.
רק שלשימוש בנשק לא קונבנציונלי יש חסרון (אין לי בעיה בפגיעה באוכלוסיה אזרחית וגם למדינת ישראל, כפי שהוכח עד כה, אין): הוא מחנך אותך שהזה הפתרון היחיד הזמין לך.
שימוש נשק לא קונוונציונלי הוא קלגסות.
יתכן, שכשאין לך מושג מי הניח לך מטען, זה המג"ד שיש לך והדבר היחיד שאתה יכול לעשות זה לירות באזרחים, אז אתה מרגיש טוב עם עצמך כשאתה עושה את זה. הבעיה היא שירי על אזרחים מכשיר אותך... לירי על אזרחים נוספים ולא לירי על מחבלים. הנמשל הוא שאם צה"ל יחסל את בינת ג'ביל באמצעות נשק לא קונבנציונלי, הוא אמנם ישמיד את המחבלים שנמצאים שם, אבל לא יכין את צבא היבשה שלו לקרב הבא, ויהיו צפוים לנו עוד עשרות חיילים הרוגים. 

---

קלגסות אינה פעולה לא-אנושית שרירותית.
היא נובעת מכשל מוסרי עמוק,
והכשל הוא של הקלגס כלפי עצמו.