לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

אובייקטיביזם - מטפיסיקה של תכלית


שטייניץ, תוריד מיסים
כינוי:  אבי

בן: 57





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2009    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
7/2009

אנדי קסלר על וולטר קרונקייט


 
 
אנדי קסלר כותב על וולטר קרונקייט - שהגיש חדשות במשך שני עשורים ונהג לחתום שידור כל מהדורה ב"ככה זה" - שבניגוד למה שנטען, הוא לא מייצג את "כל מה שהיה טוב באמריקה" אלא להיפך, את שנות השבעים האיומות בהן האמריקנים היות תקועים עם אבטלה ואינפלציה וממשלה שחנקה כל יוזמה כלכלית.
 
"שנות השבעים היו מכוסות ערפל סמיך. אי אפשר היה להתקדם בחיים. שוק ההון היה תקוע וחלומות שנות השישים על הליכה בחלל התנפצו על קרקע הפיטורים, סגירת המפעלים והמהומות באיזורים מוכי אבטלה. אמרו לך שאם תהיה תלמיד טוב בית הספר, אולי תוכל לקבל איזו משרה זוטרה בחברה גדולה, ללבוש חולצה לבנה קצרת שרוולים ולבזבז עשרים שנות חיים על ניסיון להתקדם בעבודה, כדי שתוכל לקנות איזה בית קטן בפרברים, ללדת 2.3 ילדים ואולי יישאר לך כסף גם לאוטו... כי ככה זה.
 
למישהו אחר יש את כל הכסף ולך לא... ככה זה. 
כוחות עליונים שולטים בחייך... ככה זה.
הממשלה מושחתת... ככה זה.
החברה מחולקת למעמדות, ואתה תקוע בזה שלך... ככה זה.
החלום האמריקני מת, נא לחזור לעבודה, עלוב שכמותך.
למזלי, ולמזל כלונו, וולטר קרונקייט טעה. אומרים שהוא היה האדם הכי אממין באמריקה? אין מצב.
...
היו אנשים שהחליפו את "ככה זה" ב"למה בעצם זה ככה?"
תוסיפו לזה קצת חומרה (טד הוף מאינטל), קצת תוכנה (ביל גייטס ממיקרוסופט), עוד כמה אנשים חכמים (סטיב ג'ובס מאפל, לארי אליסון מאורקל, ועוד אלפי אחרים) שלא הסכימו לעבוד עבור מישהו אחר בחברות הגדולות. הם יצרו את העתיד שלהם בעצם ולפתע הכח עבר מביורוקרטים צנטרליסטים בחברות שכבר מזמן הפסיקו למצוח, אליהם ומהם אליך ואלי.
...
המנטליות של "ככה זה" חוזרת היום. סיטבנק גדול מכדי ליפול... ככה זה. הממשלה צריכה להציל את תעשיית הרכב... ככה זה. המיסים עולים... ככה זה. פחמן דו-חמצני ירתיח את האוקיינוסים, לכן על כולנו לחיות בערים וללכת לעבודה ברגל... ככה זה. אנשים כמו רוברט רייך, פול קרוגמן ואל גור יגידו לך כמה תרויח, כמה ביטוח רפואי תקבל, כמה סיגון מותר לך לקחת, באיזו מכונית תנהג ובכמה מים תשתמש כדי להדיח את האסלה, כי... ככה זה.
וולטר קרונקייט הלך לעולמו אבל לא מת."
נכתב על ידי אבי , 23/7/2009 12:57  
11 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אבי ב-29/10/2009 18:57
 



קישקוש הון-שלטון


כבר יותר מעשור שמדברים פה על "הון-שלטון" ואני עדיין לא שולט אפילו בעובדות הבסיסיות. מוצג פה איזה סרטון שטוען שהאחים עופר אחראים לעילה בתחלואה ותמותה מסרטן בישראל. אני אמנם לא רופא (לצערה של לפחות אחת מהקוראות שלי :) אבל כבר בדקה הראשונה של הסרטון עליתי על כמה וכמה אי דיוקים ואמיתות חלקיות. גם אם נניח שמפעל רותם דשנים של כימיקלים לישראל של האחים עופר אחראי לעליה המדוברת בתחלואה ותמותה מסרטן (אני לא יכול לתמוך או לפהריך את העובדה הזו ואשמח לקבל מידע נוסף), שכחו לציין בכתבה שבכימיקלים שמשתמש המפעל (הוזכרו כספית וארבן) משתמשים עוד מפעלים בישראל, כאלה שעדיין לא הופרטו, או הופרטו אבל לא נמכרו לאחים עופר. בנוסף, לפני ההפרטה, המפעל - כרבים אחרים - היה שייך לממשלה. משום מה, כשהיה שייך לממשלה, לא קשרו אותו למחלת הסרטן.
לדעתי, האג'נדה של משתמשי המושג "הון-שלטון" היא החזרת ישראל לכלכלה סוציאליסטית כמו שהיה פה עד לפני ארבעים שנה. באותם ימים, המדינה סיפקה מקומות עבודה, סיפקה דיור וסיפקה מזון. באותה תפוקה נפלאה, יכולת להכנס למפעל כמו אלה של כימיקלים לישראל (נניח רותם דשנים אבל לא רק) בגיל עשרים, לצאת לפנסיה בגיל ששים וחמש, ובדרך לקב לדירה ממשלתית עם משכנתא מסובסדת, לקבל משכורת שתספיק כדי לפרנס משפחה ולגדל ילדים... שחלום חייהם הוא להיות פועל במפעל ממשלתי.
יש עם החלום הזה כמה בעיות, זאת שמעניינת אותי היא שאת החלום הזה מממן משלם המיסים. מי שהולך לעבוד אצל הממשלה צריך לקחת בחשבון שהוא הולך להתפרנס מכספי שוד.
למספיק ישראלים העניין הזה לא התאים, אז הם חיסלו את התעשיה הממשלתית. כשהפריטו את מפעלי הממשלה - ביניהם כימיקלים לישראל - מכרו אותם למי שהיה מסוגל לשלם. גם ככה זה הלך לא קל: כימיקלים לישראל החליפו ידיים מספר פעמים עד שהגיעו אל הבעלים הנוכחיים. יתרה מזו, הממשלה העניקה תנאי מימון נוחים. הממשלה העניקה? התכוונתי לומר שמשלם המיסים העניק. עדיין, המדינה הרויחה מההפרטה כי היא כבר לא צריכה לתמוך במפעלים האלה ומדי פעם היא מקבלת איזה דיוידנד קטן (כי המפעלים כורים מחצבים מאדמה של המדינה).
ההפרטה הרסה את המודל של אם-אני-אכנס-למפעל-בגיל-עשרים-ובדרך-אקבל-דירה-אז-בגיל-עשר-מטופש-יהיה-להכין-שיעורים-בבית-הספר-כי-תכלס-אין-שימוש-להשכלה-שמנסים-לרכוש-עבורי. היום, מי שלא עובד חזק מאוד על ההשכלה שלו, דן את עצמו לחיים בשכר מינימום (ועוד עומדים לו על הראש קפיטליסטים כמוני שחושבים ששכר מינימום מזיק לכלכלה). זה מה שמציק לתומכים באג'נדה של "הון-שלטון": מבאס אותם להתאמץ בחיים אז הם מספרים סיפורים מפחידים בתקווה שזה מה שיביא להם קביעות ברותם דשנים ודירה שני חדרים מעמידר.
נכתב על ידי אבי , 21/7/2009 09:45  
29 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אבי ב-27/7/2009 13:30
 



חוקי הבית האמיתיים


נראה לי שהפוסט הקודם, ובמיוחד דף התגובות שלו, השאירו רושם שיכול להיות הוא אולי, באופן כלשהו, קצת חוטא למציאות.

אז הנה הצד של אמיר:


  1. אני לא רעב לאוכל, אני רעב רק לקינוח
  2. אבא, אני עוד עייף ולא רוצה לקום, אז תצא מהחדר
  3. סבא, תיקח אותי לחנות-של-מאכלים ותקנה לי פיצה ושתיה ואחר כך קרטיב
  4. כשאני אהיה גדול רק אני אגור בבית, ואתם כבר לא
  5. כשאני אהיה גדול תיקנו לי אוטו אבל לא כמו שלכם, אני רוצה אוטו-בלי-גג
נכתב על ידי אבי , 19/7/2009 15:15  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אבי ב-20/7/2009 18:54
 



לדף הבא
דפים:  


© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאבי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אבי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)