|
| 1/2014
פריקה (יחסים עם אמא)
קשה לי, ונמאס לי מהמצב הזה. כמעט כל לילה אני בוכה ומחכה לחיבוק מאדם קרוב. אני כבר לא מדברת עם אמא שלי כבר מעל שבוע. נמאס לי כבר ממנה. והיא לטענתה מאוד פגועה ממני. היא מתעלמת ממני ומשחקת כאילו אני אוויר. ולא, היא לא תעז להיות זאת שתשבור את הקרח ותעז לדבר כי זה ייפגע בכבודה. מצד אחד בא לי חיבוק ממנה, אבל מצד שני נמאס לי ממנה. אני עזבתי את העבודה וממש קשה לי בבית ובמיוחד עם דיירי הבית. אמא שאני לא מסתדרת איתה דמשחקת איתי משחקי אכו. וטחות קטנה ומטומטמת שחוזרת בתשובה ונהיית מטומטמת מיום ליום. מקווה שתתגייס ותאכל כאפות מהצבא רק שתרד מאיתנו. ואיכשהו שאני רוצה להתפרק מול אדם מסויים אני תמיד חושבת שאותו אדם ירצה משהו בתמורה שזה לפרוק גם. ובעיקר שטויות. אפשר לרגע את האהבת חינם בלי לשחק אותה אוזן קשבת במקביל. כי עם כל הצער מספיק כואב לי מביפנים בשביל לשמוע גם צרות דל אחרים. אני רוצה שהכל ייגמר ושייפסקו הדמעות שלא מפסיקות לרדת כל לילה ולילה. :( אני רוצה ללכת מפה כבר...
-הקטע נשלח דרך הטלפון הסלולרי-
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
