חתיכת אפס מטומטם מפגר מעצבן אני שונאת אותך אתה לא שווה את העצבים שאני מוציאה עלייך עכשיו טיפש בן זונה.
אני שונאת אותך.
באמת.
שנאה טהורה.
לא מאמינה עליך.
ניצלת אותי.
איכס
איכס
איכככ.
ואתה חתיכת ]חדן היה קשה לך להגיד לי את האמת, לא היתה לך בעיה לעשות את זה, אבל להגיד לי את האמת , מה פתאום.
"אני אתנהג אליה מגעיל והיא תבין לבד"
תעזוב אותי בשקט כבררררררררר.
נמאס לי ממך, אתה פשוט לא יוצא לי מהחחיייםםם.
השנה הזאת התחילה רע. נמאס לי כבר מכל הגברים האלה , נמאס לי מהם.
אבל זהו, אני כבר יודעת שלא, זה לא שווה שאני אבכה בגללם.
מישהו נורמלי?! בקשה?!
מה כבר ביקשתי.. משהו רגוע, יציב.
מישהו שלא יעזוב אותי בשניה שאני נשברת, שיהיה שם בשבילי.
משהו כמו חברה טובה, כי את זה כבר איבדתי אי שם בתיכון.
אני שונאת אותך.
איכ.
אני רק חושבת על זה ובא לי למחוק הכל, שהתמונות לא יקפצו לי מול העיניים.
זה לא בריא, כל העצבים האלה.
לא בריא.
מתי כבר יהיה שקט?
אני מרגישה כמו בתוך מערובלת נזרקת לכל הכיוונים בלי אפשרות לרדת, לעצור שניה ולקחת אוויר.
הכל זז כל כך מהר, ואני לא עוקבת כבר.
אני צריכה אלכוהול והרבה.
צריך כמה דקות של מנוחה, של שקט.
תשוקה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
תשוקה.