לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

טרנספורמציה

מי אמר ששינוי זה לא טוב? ומי אמר שכן? נמאס.

כינוי:  lorry

בת: 36





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

אהוב יקר,


אני לא יודעת איך להגיד לך כמה אני צריכה אותך,

אני צריכה שתחבק אותי חזק ותלחש לי באוזן כמה שאתה אוהב,

אני צריכה שתמחה את דמעות האושר מעיניי ותגיד - "דיי לבכות נסיכה שלי...",

אני צריכה שתגנוב ממני נשיקות קטנות בזמן שאני שקועה במחשב,

אני צריכה שתנשק אותי בלילה כשאני כבר ישנה,

אני צריכה שתחזיק לי את היד ככה סתם בזמן שאתה נוהג,

אני צריכה שתלטף לי את הגב כדי שארדם,

אני צריכה שתחבק אותי חיבוק שמוחץ לי את הצלעות ומוציא לי קליקים בגב,

אני צריכה שתסתכל למעלה כדי שאני אפנה את המבט ותנשק לי את הצוואר,

אני צריכה שתלחש לי באוזן - "אני אוהב אותך..."

אני צריכה שתחייך מולי כשאני מחייכת אלייך,

אני צריכה אותך בכל שעה, בכל דקה, בכל שניה...

אני צריכה אותך ורק אותך.

מה עוד יכולתי לבקש לי אהוב יקר?

אולי רק את הכוח להבין,

שאתה בצבא ואני בצבא - וזה לא בלתי אפשרי.

זה קשה - אבל לא בלתי אפשרי.

 

אני מצטערת אם לפעמים אני עושה לך חיים קשים,

אני יודעת שלפעמים אתה לא מבין מה עשית לא בסדר...

אבל זה לא אתה - זאת אני.

לפעמים קשה לי מידי כשאתה לא איתי ואני מרגישה שאצלך זה לא ככה,

אני רק רוצה שתבין, שתרגיש כמו שאני מרגישה כשאתה לא איתי.

כל שנייה שאני לא לידך היא נצח,

וכל פעם שאני לא איתך חלק ממני מת ונקבר.

אני יודעת שזה קשה לשניינו מלאך שלי.

 

אבל זה הכל נהיה פשוט כי אני סופסוף, מרגישה, מבינה ויודעת -

 

אני מאוהבת בך.

 

[סליחה על הכל מלאך שלי - סליחה].

 

 

חושבת עליו.

 

 

נכתב על ידי lorry , 21/12/2007 19:45   בקטגוריות רגעים של חוסר שפיות, אהבה ויחסים, צבא, סיפרותי, תמונות  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הבטחתי - הגיע הזמן לקיים.


לויידעת.

מאז הפעם האחרונה שכתבתי פה הרבה דברים השתנו...

כתבתי על רועי ועל מוניק, על אביב וקרן...

פ'פפפפפ... זה הכל נראה כאילו לפני יובלות.

אז בואו נראה מה השתנה -

רועי - נראה לי שמאז שהוא היה פה לא דיברנו, מוזר אומנם - אבל אולי זה כי הגענו להבנה שזהו.

אהבתי אותו פעם כ"כ והיום אני מבינה שזה היה בגלל היחס שלו אליי, בחורים בד"כ מתייחסים אליי אחרת, אני עדיין אוהבת אותו - אבל כידיד.

אני בטוח גם אשלח לו מזל טוב ביומולדת ואולי חג שמח פה ושם... אבל זה הכל. הוא בחור שהייתה לי הזכות להכיר אותו ועזר לי כ"כ הרבה,

בטח שאני לא אשכח אותו - היה טוב וטוב שהיה - הגיע הזמן להמשיך הלאה.

 

מוניק - מקסימה שכזאת. ציפור חופשייה. אם אני לא טועה היא בכלל בחו"ל עכשיו, עברה לגור שם, השתמטה מהצבא (מה שאני בחיים לא אעשה)

והלכה להתחיל בחיים חדשים - זה מגיע לה. אני מאחלת לה רק הצלחה בהכל... בחורה מדהימה.

מוניק, איפה שלא תיהי - אני אוהבת אותך מדהימה שכמותך - תודה על הכל!

 

אביב - אביב, התאהב שוב. מצא חברה חדשה...וכרגיל, כמו כל פעם שיש לו חברה הוא איתה בשלו ואני בשלי... מדברים מידי פעם.

מיותר לציין שהוא לא הגיע לאילת בסוף... אבל מזה משנה, אני עדיין אהיה פה בישבילו - סתם כשהוא יצטרך, לא משנה מתי או מה יקרה.

 

קרן - וואו. היא הייתה כמו אמא ותמיד תשאר מודל לחיקוי ואדם כ"כ חשוב בחיי, היא לימדה אותי איך להמשיך הלאה.

היא ואור תמיד יהיו חלק משמעותי בחיי ותמיד תיהיה להן פינה חמה בלב שלי. אבל קרו דברים מעולם - אני מאחלת להן רק מזל והצלחה בהכל!

כי באמן שמגיע להן הכל מהכל - הן מדהימות ומקסימות. חבל לי שזה לא הסתיים בנימה חיובית יותר - אבל החיים ממשיכים, לא?

 

זהו לגבי אנשים אני חושבת.

 

אין יותר מידי אנשים חדשים...

ואם אתם זוכרים ממש מפעם את ספי, ספי שלי... ספצ'י המדהים שלי.

אז נכון שאומרים שלפעמים אהבה נמצאת ממש מתחת לאף? מסתבר שזה נכון.

אנחנו ביחד עכשיו - זה טרי וחדש.. ועד שהגענו למצב הזה - הלב שלי הספיק להשבר ולהתאחות.

כשהוא אהב אותי - לא היה לי שמץ.

כשאני אהבתי אותו - הוא לא ידע מה הוא הרגיש.

ובסוף - אחרי שהתכרבלתי עליו ובכיתי קצת, אחרי שהוא חשב קצת והבין - ממש בסוף.

החלטנו לנסות.

זה יהיה קשה - הוא בחדרה ולומד בחיפה ואני בכלל באילת..

אבל מחר בערב אני רואה אותו :)

ובסוכות אנחנו ביחד כל החג באילת...

וכשאני אתגייס יש מצב שאני אהיה באיזור שלו... אני אבקש...

ובסופו של דבר - אהבה מתגברת על הכל, לא?

ואנחנו אכן מאוהבים.

 

אני אשתדל להתחיל לכתוב יותר, זה פורקן רציני - לכתוב.

עברתי לפורומים של נענע למען האמת - ממליצה לכם עליהם בחום.

 

בכל אופן, ברכות לשנה החדשה -

שתיהיה שנה טובה מהקודמת לה וגרועה מהבאה לה.

שנה של למידה וסיפוק עצמי.

שנה של אושר ובריאות.

שנה שבה נאהב וניהיה נאהבים.

שנה מלאה בהגשמה עצמית.

שנה שבה נזכה להכל בכל מהכל...

שכל מה שתאחלו לעצמכם ייתגשם - ועוד קצת.

 

שנה טובה.

טלאור.

נכתב על ידי lorry , 10/9/2007 12:58   בקטגוריות חגים ומועדים, רגשות...., שטויות., אהבה ויחסים, שחרור קיטור  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



געגועים.


זה לא נתפש לי בכלל.

 

הכרתי אותו בכיתה ח'.

הקשר התנתק מתישהו בסוף כיתה י'...

אהבתי אותו, תמיד אהבתי אותו...

גם כשהיו לי חברים אהבתי אותו...

ועכשיו אחרי שנים שלא דיברנו,

הוא שולח לי הודעה..

וזה כאילו כלום לא השתנה.

הוא עדיין חשוב לי באותו המידה,

אני עדיין אוהבת אותו באותה המידה

והכי גרוע שהוא בחיים לי ידע.

 

מי אמר שאהבה הוגנת?

 

אאוץ'.

נכתב על ידי lorry , 20/11/2006 00:06   בקטגוריות אהבה ויחסים, שחרור קיטור, לחברות\חברים..., רגשות....  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
8,653
הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לlorry אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על lorry ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)