יש לי חבר שטוען בכל פעם שאנחנו מגיעים לאתר בילוי,

אם רק היה רוצה, הוא היה מושיט יד ולוקח מהמבחר הנשי הקיים ורק סטטוס הזוגיות שלו מונע ממנו לבצע.

אני אומר – פנטזיות זה אחלה.

מה שמביא אותי לספר כי בין הגברת לביני, כשמתחילות ההקנטות ההדדיות,

בין היתר אני מצהיר כי במידה ונפרד אני מחליף לדגם צעיר שבמקרה הגרוע ישא עליו 24 שנות שימוש, לא יותר.

על דרך לא פשוטה אני מתחייב בהצהרותיי כשבתחילתה עומד לו בחור מבולבל.

מקור הבילבול הוא לא ששביליה נשכחו והיום זרים לו, אלא דווקא בגלל שהוא זוכר היטב את הסכנות שטמונות בכל צעד ושעל, שפיתוליה העקלקלים מסתירים.

ברור לי, כשבחרתי להתקבע על בתזוג אחת בנות העיר עטו שקים לגופן, התבודדו אבלות וחפויות ראש, וקבעו תענית של 3 ימים בהם לא דיללו שערות מגופן, מרחו איפור לפניהן ולא בא איבר בתוכן (ברור לא?). נכון שכקומפנסציה העמדתי שני צאצאים נאים שאת חותמם אני מבטיח עוד יותירו ועל כך בנות ישראל אומרות חצי נחמה.

בקטע של הדייטים, אני מאמין שאסתדר. 3-4 לחימום הסתרשף, רענון ארסנל הבדיחות לעת צרה, כמה תרגולים ברטוב, קצת ניסיונות וטעייה אם הטריקים הישנים עוד עובדים ולהערכתי אני שוב על הסוס דוהר לעבר השקיעה.

את הקושי אני מזהה בסקס.

כשאתה מכיר בחורה חדשה אתה בין היתר נדרש לספק (double meaning) את הסחורה גם שם.

ווואלה...

אני כבר לא בקטע של 4 מספרים בלילה, סשנים שנפרשים על שעות, זיונים על כל פריט נוי או עיצוב בבית ובטח לא שינה משותפת עם אדם חדש. ברררר....the horror....

אנחנו מדברים היום על דור שכבר 10 שנים מינימום זמין לו פורנו מכל הסוגים והצבעים, ברמה הכי הרדקור שיש. בלי 37 תנוחות לפחות פר משגל, המשתתפים בטוחים שהיה חרא זיון במקרה הטוב וברע, הצד הנשי משוכנע שהפרטנר סתם בא לפרוק ולא נמשך אליו.

שמנים, ויברטורים, רוקטפוקט, סטרפ-אונס ומה לא החארות האלה זורקים למערכה ואתה/את המסכן/מסכנה חייבים לספוג בכל חור או נקב קיים בגופכם הרך. "משוגעים, רדו מהעץ" אני אומר לכם.

אני מזיע רק מהמחשבה איזה עבודה עלולה לחכות לי.

טוב, אז נניח שעברנו את הקטע לשכנע את הבחורה שכדי לה להיכנס להרפתקה של התחככות מסעירה איתך והגענו לרגע הגדול.

חלילה מלהרוס את האווירה, אתם מפשיטים אחד את השני דבר שאני לא זוכר מתי הייתי שותף לו בפעם האחרונה. לפני כמה זמן רציתי לבדוק אם עדיין יש לי את זה ושלחתי בשחצנות יד אחת לשחרר לגברת את החזייה. והיא, בטוב ליבה, הסכימה לשחק את המשחק ולהמתין עד שהאדיוט, בעל מוגבליות מוטוריות שהיא כבר מכירה, ינסה לפתור אותה מחזייתה. אחרי 5 דקות בשיא העדינות חשבה שאולי רצוי לעזור או פחדה שאתעייף לקראת העניין המרכזי ולחשה "אולי בכל זאת תנסה עם שתי ידיים". איזו חמודה, אבל גם בשתיים המנעול טבע מאגלי הזיעה ולא נכנע.

אני נשבע, לפני שהכרתי אותה, לא פעם בחורה הופתעה מתנועת היד המהירה שבתחילה לא היה ברור לקורבן למה היא נעה ומה בדיוק היא בצעה, עד השחרור המפתיע. יש כייסים מיקצועים שאין להם ולא תהיה תנועת יד כל כך מהירה וחלקה כמו שלי הייתה בימי רווקותי המעטירה מסיפוריי גבורה.

החזייה שוחררה ואני לא משוכנע שגם לשם אני רוצה להגיע עם כל הפושאפ והריפוד בעובי של פוך שעלול להתחבא שם. אתה מביט, משפשף את העיניים ושואל את עצמך מה לעזאזל קורה פה? לאיפה נעלם לי רגע מהחיים ואני מביט כרגע על הגב? אתה מסובב אותה – וכלום. מסובב שוב – ועוד פעם כלום. תני סימן...משהו...חסר שהיא הפתיעה עם ברזילאי ואני בכלל אבוד.

ולך תחלץ אותה מהסקיני...גבר מי שמסוגל.

כי אם אני אדרש לפעול ביום של סקיני אני אבחר to abort. ואם הגרדרובה שלה כוללת רק סקיני, אני אוותר לגמרי, שמישהו אחר יבלה.

אז אתם ערומים ואחרי קצת התלטפויות ונשיקות, צריך לקבוע דומיננטיות ואין ברירה אלא לשים את כלי זינך בפיה. עכשיו, אם היא מתנגדת אני מתחיל להתבלבל – אני כבר לא במקום של להתווכח על זה או לשמוע הלצות מטומטמות כמו "את זה אני עושה רק אחרי שאני מכירה יותר טוב" ועל אפיקורסיות שיאמרו "אני לא מוצצת" אני בכלל לא רוצה להאמין שהן קיימות כי אם כן, אני שוב אאלץ להשבע, אין לי מושג איך זה יגמר ורק בטוח שיגמר לא טוב.

והיא מתחילה במלאכה.

קרה והיא לא שולטת בה, מה אני אתחיל להסביר לה איך ולמה? מה זה פרויקט פרח?

או מאלה של התנועות החדות מדי או כאלה שמזהות בשק האשכים תחליף למשהו להוציא עליו את העצבים – אחת כזו, רק דבר אחד אני רואה לה באופק, בירכייה. אני אוהב את העוצמה המדויקת במגע והגברת קצב ברגעי השיא. אל תבלבלו אותי, גם ככה קשה.

אז היא יודעת את העבודה, גם כאן יש בעייה. היא טיפה לקחה את זה רחוק מדי והופ, הכל עליה. להתאפק?...למה בכלל? זה נראה לי כל כך לא בריא...

ועכשיו, אני רק רוצה להתרסק על המיטה פרוש איברים, בזמן שהיא דואגת לנגב את שאריות הפליטה, להתאפף ושאף אחד לא יפריע לי עד הבוקר.

בדרך לא דרך אחרי הסאקי-סאקי, שבסבירות לא גבוהה לא הרס ואיפשר המשכיות, אתה מטיל אותה על המיטה ויורד לה בבטחון כי בזה אתה מיומן ושמרת על כשירות. אחד הדברים שאתה לומד בזוגיות שאסור להשאיר פרטנר מתוסכל, אז כאן אתה מתורגל היטב – היטב.

חממת אותה כמו שצריך ואם התמזל מזלך היא אפילו גמרה או שבעצם אין בכך שום טיפת מזל. נשים, להבדיל מגברים, נוטות להתעורר אחרי אורגזמה והיא תצפה למנה העיקרית אחרי המתאבן ותנעל על הזרג לסט של פמפומים. אתה מסובב אותה לדוגי והיא מבסוטה עד הגג – ובהיי אופורי בטוחה במוחה "הנה זה מתחיל, היה שווה כל הלילות בברים המסריחים האלה".

אבל גם אתה בטוח במשהו,

ספקת אותה וסופסוף אפשר להתיז ולחזור לבדוק מה יש טוב בטלוויזיה.

אחרי פעמיים אין-אאוט, אתה מתכווץ באושר, פולט בתוכה, מניח את ראשך על גבה ושניכם קורסים על המיטה. היא באושר מהחום של הביחד ואתה מחוסר אוויר.

מצידך אתה משוכנע ששחקת אותה בגדול – you are still a player in the game

והיא במחשבה " לא נורא, פעם ראשונה ובטח הוא קצת התרגש. ניתן לו רבע שעה ונחזור לעניינים. אבל וואו, איזה חיבוק! איזה כיף! נראה לי שהוא גמר כמו שהרבה זמן לא יצא לו. הופה...נראה לי שמתחיל לנזול לי על הרגל והוא גם קצת מזיע...טוב-  זה לא שאני מחפשת איזה ילד, אפשר לבנות פה משהו. מחר – נקום בכיף ככה בעשר, נלך לבוקר...יש איזה מקום שקראתי עליו שיש לו בראנצ'ים מעולים ליד נחלת בנימין ו..."

תאמינו לי זה עוד נמשך ונמשך אבל יש לי רחמים עליכם ולכן אגדע את זה כאן.

אז אתה מתהפך ונרדם בזמן שהיא שולחת יד לנייד לסמס לאימא שיש עוד אורח לסדר.

עוברים להם עשרים – שלושים דקות, עד שמתפלקת לך איזה נחירה שמנערת אותה מהשרעפים.

לרגע היא מתבלבלת, מביטה בגוויה לידה, שפיה פעור בחוסר חן ועוברת בראשה מחשבה מחרידה "ליד זה אני אצטרך להתעורר כל לילה?!?" אבל אחרת מיד דוחקת אותה "הרי אף אחד לא מושלם. אני אתן לו טעימה מה העתיד צופן לו".

היא בשקט, בשקט, מכניסה לפיה את בולבולך המצומק שישן מבלי לדעת מה מצפה לו ומתחילה לשאוב.

בבהלה אתה מנתר וגורם לה להתעופף מעבר למיטה, צורח בקול גבוה במיוחד "אימא'לה!!! נחש!!!".

עדיין מעורפל אתה מזהה רחשים מתחת למיטה ואתה ממשיך בטון הגבוה ממקודם לזעוק

"מי שם??? מי שם???" ומתחיל לרוץ בבית כמו עכבר מורעל ולהדליק כל נורה שקיימת בו.

אתם מתגברים על המבוכה (לא בטוח של מי יותר) כששתי אפשריות לפניכם – הראשונה, להפרד עכשיו כידידים והשנייה ללכת על סשן נוסף ולשכוח את מה שקרה. נכון שבטבעיות אני אבחר בראשונה אבל כבר שכחת מה זה להיות מנייאק ומתפשר יחד איתה על השנייה.

אתם מנסים זיון בעמידה, אבל מהר מאד, הכאב בצד מכריע אותך ונופלים חזרה למיסיונרית. היא כבר כל כך רטובה שאין סיכוי שתגמור כי חסר החיכוך המינימלי וגם אין בך חרמנות, רק הכאב החד בצד יושב לך בראש שלצידו תפילה שכולה "הלוואי שיגמר כבר".

איכשהו עברתם את לילה ומההרגל, אתם מתכנסים לתוכניות שהיא הספיקה לתכנן ומבלי שתרגיש אתה שוב בדרך לזוגיות של כמה שנים.

גם אתם מגרדים כעת בראש בניסיון להבין מה לעזאזל קרה פה?