בעקבות הקטע של אנדורפין על פלפס

והעובדה שזו האולימפידה הראשונה מבין אלה מאז ילדותי שאינני עוקב אחריה,

הבזיקה לפתע הארה מוזרה על התרחשויות בה.

אם נצא לרגע מהקופסא הלבנטינית של הג'ודו והשייט,

את ההצגה גונבת בדר"כ האתלטיקה או בשפתו של משה גרטל - מלכת הספורט.

לעיתים רחוקות ההתעמלות כשצץ פנומן כמו קומנאצ'י או אפילו מרי לו רטון, ארוע יוצא דופן מ - 72

(הפעם ספורטיבי...) נצחון בכדורסל של רוסיה על ארה"ב,

או טורפדו כמו ת'ורפ,

אבל עדיין הגיבורים הגדולים, הסיפורים של האולימפידות הם דמויות דוגמת - ג'סי אוואנס, בוב בימון, זאטופק, קארל לואיס, פלורנס גריפית ג'וניור, מוזס, חאוונטורנה, אוובט וקו ועוד. וכולם אתלטים... 

משומה, האולימפידה הזו,

מתנפצים אחד אחר השני שיאים בבריכה,

תוציאו פלפס מהמשוואה, די להתבונן בשחיינים הישראלים - רובם אנונימיים

ועדיין מפרקים שיא אחר שיא.

ובכל משחה של פלפס, סגניו גם הם בין מנתצי השיאים.

משהו פה קצת מסריח מאזור הבריכה

ותסלחו לי, זה לא מהכלור.