אני קצת באיחור אבל הנה עוד שנה התחילה.. אומנם לא בלוח השנה אבל שנה מבחינה של חוזרים ללימודים וכו'..
זה היה קצת מוזר היום הראשון ללימודים פעם ראשונה אחרי 12 שנים שלא קמתי מוקדם בהתרגשות ביום הראשון ללימודים והלכתי לתיכון..
במקום זה התעוררתי קצת יותר מאוחר והלכתי לראות את אחותי הקטנה מופיעה בטקס..
אז עוד "שנה" התחילה לה.. יש כבר כאלו שהתגייסו, אחרים שהלכו לשנת שירות.. ואחרים כמוני.. שמתגייסים עוד הרבה זמן.. וכן היה לי כבר 18 אז זה לא בגלל זה...
הרבה אומרים שהם אף פעם לא יתגעגעו לבית ספר.. האמת, אני הייתי נותנת הרבה בשביל לראות את הכיתה שלי ביום הראשון ללימודים, אולי בשביל לראות את הבנות, אולי בשביל לראות אותו והצחוקים שלנו בשיעורים, ואולי כי סתם, קצת מוזר כשאין מסגרת..
אני מרגישה פתאום לבד, אין תיכון, אין תאטרון, אין צופים.. הכל נגמר..
והבודדים שכן קרובים אלי התגייסו או חזרו ללימודים ואלו שעוד לא פשוט מסננים אותי ולא חוזרים אלי..
הייתי בכמה אירועים לאחרונה, כל אירוע של משפחה או חברים שמזמינים אותנו אני הראשונה שמתנדבת ללכת ובאמת הייתי עד עכשיו בכמעט כולם..
ואחד האירועים היה גדול, כלומר באמת זה היה אולם ענק ואת המנה השנייה כמעט אף אחד לא אכל כי כולם היו מלאים.. אז בקיצור היינו כל המשפחה ואז כזה רקדו זוגות ואני כרגיל לא רקדתי וההורים שלי שדואגים יותר מדי למה לא היה לי עדיין חבר החליטו שאני כן צריכה לרקוד ואם אני לא אתחיל עם בנים אז הם ישלחו אלי בנים.. תבינו את ההמשך לבד, בסוף כן רקדתי סלואו..
אמא ואבא אני מבקשת סליחה שאני לא מתחילה עם בנים. פעם לא היתה לי בעיה ואז נפגעתי שוב ושוב ושוב ועכשיו אני כבר פשוט לא מסוגלת להתחיל עם בנים, שיתחילו איתי.
היום ראיתי כתבה בעיתון (7 לילות-ידיעות- מוסף לשבת) והיה רשום שם שאיך יש כלכך הרבה פנויים בעלי פוטנציאל טוב למערכת זוגית, והם מחפשים ומחפשים ועדיין הם נשארים פנויים מכל האנשים.. כנראה שאלוהים קצת פישל בקטע הזה, אז נכון, יש לי הרבה דברים בחיים, דברים שלפעמים לא באים ביחד לאותו אדם, אבל אין לי אהבה.
אמא אמרה לי תצאי לחוגים שבהם תפגשי בנים, יש חוגים כאלה?
טוב אז הנה:
דרוש מישהו שיהיה רגיש, חכם, נאה, שיאהב אותי ובו זמנית אני יאהב אותו.
דגש על הבו זמנית היו לי כבר יותר מדי מקרים שזאת היתה אהבה חד צדדית וכולם הסתיימו לא כלכך טוב.
יש מישהו כזה?
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
