אישית אני מעדיף את הפירה הזה על פני הפירה מבית מדרשו של רובושון, שזוכה לציטוטים רבים במסעדות יוקרה בכל העולם (המון חמאה, שמנת וחלב, וסינון דרך מסננת תוף, מרקם קרמי). הוא גם פחות שמן, וטעמו עז יותר.

זמן הכנה כשעה. קל למדי.

מצרכים:

כ2 ק"ג תפוחי אדמה (רצוי דומים בגודלם, שלא כמו בתמונה)

3-4 בצלים בינוניים

שמן מזולה

פלפל שחור, מלח

הכנה:

1. מבשלים את תפוחי האדמה במי מלח, עד שיתרככו (כחצי שעה-ארבעים דקות). בזמן שתפוחי האדמה מתבשלים, חותכים את הבצל לרצועות או מגרדים אותו על פומפיה (הטעם דומה, רק שאלה של מרקם), ומטגנים אותו בשמן – חצי כוס או יותר, לפי הטעם. תמיד אפשר להוסיף שמן לפירה המוכן. ממליחים את הבצל בנדיבות, ומשחימים אותו היטב.

2. כשתפוחי האדמה רכים מסננים אותם, מניחים בכלי עם מים קרים וקרח, ומקלפים (טוענים שאם מקלפים אותם חמים עד כדי כוויה טעמם טוב יותר. לא הבחנתי בכך, אך המזוכיסטים מוזמנים לנסות בלי מי קרח). מחזירים את תפוחי האדמה המקולפים לסיר היבש על אש בינונית, ומערבבים מדי פעם במשך כחמש עד עשר דקות. המטרה היא לייבש את התפודים.

3. מוסיפים את הבצל המטוגן לסיר, מועכים באמצעות הכלי שנועד לכך, ומערבבים. טעים מאוד חם ובטמפרטורת החדר. ניתן לחמם במיקרוגל/על אדים, אבל לא בסיר. מצויין גם לערבב את השאריות בתערובת קציצות וכו'.