גם אני הידרדרתי לבלוג.. אבוי.

אילת.

חוויה מעצבת? נההה... אני אותה אחת שהייתי לפני.. רק שכל סיפור אילת חיזק את הדעה שלי לגבי כל מה שקשור אצלי באופי. אני ככה, ואין שומדבר שישנה אותי- לא אילת, לא שום התערבות מטופשת, וגם לא הבלונדה. {וגם לא כל שאר האנשים כגון סנופקין, ואחי היקר שמנסים לשדל אותי לאלכוהול. רדו מזה, אני שיכורה טבעי מתי שבמוזה.}

ובכלליות? אילת היה ממש כיף. היינו בעיר האדומה, ספורט ימי על (כמעט) כל סוגיו וגווניו (טוב בסדר, 2), ומועדון היחיד באילת {שבפעמים אחרות משמש גם כאולם ארועים מכובד} שמכניס מתחת ל18. {מיותר כבר לציין, שהיו שם גם כאלה שהייתי מחשיבה בתור חניכים שלי. לא, סליחה, היו שם חניכים שלי.} למזלי, (או שלא) הפיצה של שעה וחצי לפני כבר התחילה לעשות את שלה ופשוט הרגשתי הכל עולה למעלה.. מהר מהר כבר יצאתי מהאזור לכיוון שטח פתוח עשיר בחמצן או משהו בסגנון.

כשהייתי שם, אפשר להגיד שגם לא ממש עזבתי ת'פלא.. תם יודעים, שיחות קבועות לכל אותם אנשים שני לא יכולה להעביר את היום בלי לשמוע מהם. {ראה, 'אנשושים שקרובים לליבי'.}. חברות שלי התעצבנו, ואמרו לי שאני צריכה להתנתק- ובאתי לאילת בישביל לנקות את הראש. האמת? הן צודקות. באמת באתי לאילת בישביל לצאת קצת מכל התסבוכים של טין אייג'רית ממוצעת. ופחות או יותר לנקות את הראש מכל מיני גורמים לעצבים שלי.

רק חבל, שאותם גורמים נסעו איתי לאילת, ישבו ליידי באוטובוס, ואפילו ישנו איתי בחדר. ולמקרה שלא הבנתם, אני מדברת על הבלונדה. לא שאני שונאת אותה, חלילה. היא אחד האנשים החשובים לי, ובגלל זה כ"כ כואב לי. פשוט ש..בזמן האחרון, ו(-לפחות עכשיו) אני לא אכנס לפרטים- היא קצת מעלה לי את הנרווים. כאילו יודעת בדיוק על איזה נקודות ללחוץ ומתי. כל הסיפור הזה, מבאס אותי קצת. אפילו קצת הרבה. ואם כבר לנסוע לאילת? עד כמה שעצוב לי להגיד.. הייתי צריכה לעשות את זה בלעדיה. קצת, להתרחק, להרגע. כי ההרגשה כרגע? שהנסיעה לאילת הייתה סתם בישביל הכיף, לא התנתקות מההווה, או איזה פסק זמן מהחיים ל5 ימים, כי החיים באו איתי, או לפחות הבעיות. באו איתי... ונמשכו גם שם. ואני לא יכולה להגיד שלא, זה הרס. הנוכחות שלה שם הרסה לי.

אבל דיי, נרד מהנושא. סתם עושה לי רע. לא הייתי מספיק אני הבאמת מבפנים באילת, ואני יודעת.

מה עוד היה באילת? סה"כ נחמד !טיילת, נעליים תנכיות,ברד, כריות צפות בבריכה בשעות לילה מאוחרות,אנשים מהרצליה, ח"ח- חתול חולה, ערוץ 24, תנו לו צ'אנס, ושאלתיאל קוואק. פחות או יותר, הדברים בנקודות.

אני יכולה גם לספר, על איך באופן קבוע לא קמתי לארוחת בוקר, או שבלילה אחרון עד שהצלחתי להרדם בא אלמוג אחד ובטוב ליבו שפך עליי בקבוק מיים, וגם המיטה נראתה כמו של בנדוד שלי הקטן עד לפני כמה שנים, על הלילה האחרון- שהברד מנגו עלה לי לראש ואנשים היו בטוחים וסוגרים על זה שלקחתי משהו, ואפילו על הנסיעה המייגעת באוטובוס חזרה שנארכה בערך כ7 שעות, או 600 שקל שאבדו אבדו להם ורק היום נמצאו בריאים ושלמים בשקית לא קונבנציונאלית לכסף בכלל.

וזהו פחות או יותר. היה טוב, אולי היה יכול להיות יותר טוב, אבל.. זה גם טוב ! חחחחחחחח

יאלה חברס, עפה לי לישון.

נ.ב

חייבת לבדוק אי מייל. חייבת.