גם אני הידרדרתי לבלוג.. אבוי.

וואו.. אז ככה מרגיש י"ב האא?

נו טוב, זה מאגניב.

סבבי, לקח לי זמן לפרסם עוד פוסט.. תשמעו, אני אחת כזאת עצלנית. לוקח לי זמן לנשום. {כשיש לי.}

ממממ איך היה היום הראשון בבצפר אתם שואלים? {שמתם לב לאינטרקציה פה?} וואללה היה טוב. אחרי שנתיים של עלייה במדרגות לקומה רביעית בבניין 200 {כן, יש לי בצפר מפלצת, וכזה.. הכי גדול בארץ..} סוף סוף.. אני בקומת קרקע. רק שיעור כימיה אני צריכה לעלות, וגם זה בדיוק שלוש מדרגות. {כאילו, רציני 3 מדרגות.} כאילו אם רק הייתם מבינים מה זה, לקחת 5 דקות לפני סוף ההפסקה כדי להגיע לכיתה בזמן. ואין מעלית בבצפר. זה נורא. {נו כן הצפונבוניות מתפרצת..} אבל עכשיו... אךךךך עכשיו אני רק מניחה את כף רגלי בבצפר, ואני בכיתה. תמיד קינאתי בי"בניקים הזו*** האלה שיש להם בדיוק 3 צעדים ללכת מהשער בכדי להגיע לכיתה.. ועכשיוו.. עכשיו אני הזו** שמקנאים בהה ! אוי, האושר.. !

עוד פליאה משהו... כאילו, תמיד אומרים שכל שכבה שמגיעה מגיחה לה לבית ספרנו גרועה יותר מהקודמת.. נו כמובן, חוקיי החיים והכל. אבל הייתם מצפים, שאחרי שכבה כזאת שהצטרפה למחוזנו אשתקד, כבר לא יהיה גרוע יותר...

נו, רק הייתם מצפים... אבוי, הפק"צתיות פשוט משתלטת על כל פינה ופינה בבצפר..

ולעניינו אנו. יום שישי התחלתי ללמוד לגלוש. נשארתי כבר עם צלקת כזאת לכל החיים.. {נפשית, פיזית.}.. ובקצרה? עד שהצלחתי לעלות על הגלשן ולהחזיק עליויותר מ10 שניות.. כבר הייתה לי סדרה של נפילות, מכות ובלאגנים.. ואפילו חטפתי תורן ברגל..אבללל חברס.. היה כיף משהו כשסוף סוף התחלתי. חוצמזה, שבחורה גולשת זה שקסי, הלא כך? {לכל המעוניינים, אני גם גולשת סקי.. שלג. יההה}

וואי, במחשבה לאחור, שהרצתי מה שאני רוצה לכתוב בראש שלי לפני שהתחלתי, הפוסט נראה הרבה יותר ארוך.. נו טוב.

אהה אהה. מאורע חשוב. ראיתי מכר מעניין במיוחד, אחרי תספורת, עוד יותר מעניינת. ובסיידר. זה לא כאילו נשפכתי התעלפתי לרגליו. {למה אתה נראה כזה טוב למה?}- {ולמה אני כזאת נקבה מצוייה למה..}

חזרתי ל-5 מתמטיקה אחרי 2 שיעורים ב4. תקראו לי רעה מתנשאת מגעילה וכל שאר ירקות, אבל הרגשתי ממש רע ב4. לא חלילה, שאני מזלזלת, מרבית מחבריי הקרובים הם ב4 יחידות, ואפילו 3. פשוט עשה לי רע להיות באותו חדר ולנשום את אותו אוויר של המייג'ור פק"צה, שנגדיר כ-ר.ש. אבל בלי שום קשר לנפשי השבורה, {אוי מסכנה שכמותי. עוד מעט ויתחילו לרחם עליי.} ממ.. הרגשתי שאינטלקטואלית, אני יכולה יותר. פשוט.. פשוט ששנה שעברה הייתי מבלה את השיעורים בשינה.. {ואל תאשימו אותי ! שיעור כפול יום שני על הבוקר, ויום שישי עד 2.. בהחלט משאירים את חותמם על בת טיפשעשרה מסכנה.. ועוד עם מורה שמחליטה לספר לנו על היסטוריית המתמטיקה?.. איך לא?!}

אגב.. מכירים את זה.. שפתאום נראה לכם שהכל יכול להיות יותר טוב?. אין לי מושג, תמיד בתחילת השנה אני כולי בתחושת אופוריה כזאת. כאילו בצפר יהיה ממש טוב. "זהו, השנה אני אשקיע". כאילו כל מי שאיי פעם הפריע לך, יחדול מלעשות אתזה. כאילו אפילו המורים הזו*** האלה יהיו פתאום מקסימים. כאילו.. כאילו כל האיכסה פיכסה שחוויתם בשנה האחרונה יעלם.. ובעצם... כולם אומרים לי.. "למה שלא יעלם?.." גם אם הדברים נראים יותר טוןב. גם אם אני מדברת עם אותם אנשים כבר יותר, ובצורה יותר חברית מהר יותר ממה שציפיתי.. זה פשוט לא יעלם. יכול להיות טוב, אבל להעלם.. זה לא יעלם. כל הזמן זה הציק.. "מה היה קורה אם רק...".. ואז אולי היה יותר טוב. אם לא הייתי אומרת ככה.. אם לא הייתי באותו מקום ברגע הזה. אם זה היה מדבר אליי בצורה שונה. אבל.. אבל עכשיו כבר לא. פעם, לא זוכרת איפה שמעתי משהו חכם.. שפחות או יותר בחרתי ליישם- המחילה, היא וויתור על התקווה שהעבר יכול היה להיות יותר טוב. אז אני ויתרתי על התקווה הזאת, שהיא גם ככה מיותרת. עכשיו אני אפנה את המקום הזה, לתקווה לעתיד טוב יותר. וזהו. העבר היה, ואתה הנעשה אין להשיב, ואנחנו רק יכולים לקוות, וללמוד מהטעויות שלנו, כך שבעתיד יהיה לנו יותר טוב. הלא כך?

עכשיו מתנגן לי..

Oasis- Stop Crying Your Heart Out

Hold up
Hold on
Don’t be scared
You’ll never change what’s been and gone

May your smile (may your smile)
Shine on (shine on)
Don’t be scared (don’t be scared)
Your destiny may keep you warm

Cos all of the stars
Are fading away
Just try not to worry
You’ll see them some day
Take what you need
And be on your way
And stop crying your heart out

Get up (get up)
Come on (come on)
Why’re you scared? (I’m not scared)
You’ll never change
What’s been and gone

Cos all of the stars
Are fading away
Just try not to worry
You’ll see them some day
Take what you need
And be on your way
And stop crying your heart out

Cos all of the stars
Are fading away
Just try not to worry
You’ll see them some day
Take what you need
And be on your way
And stop crying your heart out

We’re all of us stars
We’re fading away
Just try not to worry
You’ll see us some day
Just take what you need
And be on your way
And stop crying your heart out
Stop crying your heart out
Stop crying your heart out

נו טוב חברס. אני אתפנה לי לאי מייל שלי.

געגעתי געגועים רבים. שתהיה לכולנו אחלה שנה ו... ואוהבת אתכם !