גם אני הידרדרתי לבלוג.. אבוי.

מחר מתכונת בחיבור.

לא שיש להתכונן משהו, רק רציתי להודיע.. אבל נו, חיבור זה שכונה. (:

רציתי לכתוב הרבה, אבל כאילו בזמן האחרון יש לי כל כך הרבה מה להגיד, והעניין של ה"איך" הוא קצת יותר בעייתי.

היו בחירות, וויפי. תוצאות די צפויות, כמובן. גם אני בפעם הראשונה בחרתי. ששש.

ביומיים האחרונים, אני כל כך מצטערת שזה לא חורף, והיה יכול להיות לי תירוץ מצויין להסתובב עם צעיף כדי להסתיר את ה"סימן בעלות" הזה, כמו שחברה שלי מכנה את זה. בינתיים, אני מנצלת את השיער הארוך שהתברכתי בו, ורוב הזמן מסתובבת בבית עם שיער פזור.. {לא יתרון במיוחד אגב, אני לעולם לא מהלכת לי בבית בשיער פזור. כל כך לא נוח..} מצחיק, שההורים שלי עדיין לא שמו לב. הם בד"כ כלבי צייד בדברים האלה.. מריחים-רואים-שומעים הכל. אפילו הנוהל שיער פזור הזה לא מעלה בהם חשד.

אבל מה איכפת לי. (:

אפשר להגיד שיותר טוב לי עכשיו. כבר אמרתי, דברים מתחילים להסתדר.. לטובה או לרעה- איך שרציתי או איך שלא- אבל להסתדר, וזה כבר טוב. אי וודאות ובלאגן כזה, בטח שלא עדיף.

הקיצר, אני מרגישה שיש לי מה להגיד, אין לי איך, ואני אפילו לא יודעת מה.

כן, יצאתי מוזרה, הבנתי.

בינתיים קבלו אותה באיזה שיר, ששמעתי אתמול ברדיו ואבא ביקש שאני אוריד.. יש בו משהו נורא מיוחד. שקט כזה. ישן..

Leonard Cohen- Suzanne

Suzanne takes you down to her place near the river
You can hear the boats go by
You can spend the night beside her
And you know that she's half crazy
But that's why you want to be there
And she feeds you tea and oranges
That come all the way from China
And just when you mean to tell her
That you have no love to give her
Then she gets you on her wavelength
And she lets the river answer
That you've always been her lover
And you want to travel with her,
And you want to travel blind..
And you know that she will trust you,
For you've touched her perfect body with your mind.

And Jesus was a sailor
When he walked upon the water
And he spent a long time watching
From his lonely wooden tower
And when he knew for certain
Only drowning men could see him
He said "All men will be sailors then
Until the sea shall free them"
But he himself was broken
Long before the sky would open
Forsaken, almost human
He sank beneath your wisdom like a stone
And you want to travel with him,
And you want to travel blind..
And you think maybe you'll trust him,
For he's touched your perfect body with his mind.

Now Suzanne takes your hand
And she leads you to the river
She is wearing rags and feathers
From Salvation Army counters
And the sun pours down like honey
On our lady of the harbour
And she shows you where to look
Among the garbage and the flowers
There are heroes in the seaweed
There are children in the morning
They are leaning out for love
And they will lean that way forever
While Suzanne holds the mirror
And you want to travel with her,
And you want to travel blind..
And you know that you can trust her,
For she's touched your perfect body with her mind.

Manula