אני יודעת שלא ממש עידכנתי.
לא שאני חייבת למישהו משהו, אבל עדיין, איכשהו מרגיש שאני צריכה. (:
לא ממש היה לי כוח לכתוב בזמן האחרון. גם לא לטייל פה בישרא ולקרוא בלוגים אחרים {חוץ מאחד או 2 ספציפיים}. נראה לי הייתי צריכה זמן קצת לעכל את הפוסט העצבני האחרון שנכתב. בכל זאת, 7 שנים לא נשכחות ממני, וגם לא ישכחו.
עדיין קשה לי לכתוב, לא יודעת בדיוק למה. או שזה חוסר חשק, או שזה סתם "מחסום כתיבה" כזה.. לא יודעת להסביר ממש. אולי זה הכל ביחד, שזה דיי הגיוני כשחושבים על זה.
עוד שבוע וקצת איה נאפה.. ישר מהבגרות בספרות- אל השדה תעופה. ומסתבר שאפילו יהיו שם איתנו כמה וכמה חברה שאני מכירה, ויהיה טוב (:
נשארו לי עוד 2 בגרויות לעבור.. וקשה לי לתפוס את העובדה שמתוך ה12 {!!} בגרויות שהיו לי במועד קיץ.. סיימתי כבר 10. עכשיו, רק אזרחות וספרות.. וסיימתי עם כל מה שקשור לבגרויות, לתמיד.
ומי היה מאמין, אפילו סיימנו לערוך את הסרט בקולנוע. אז עם כל הדברים שנאמרו פה, ושם.. הכל היה שווה את זה. סיימנו. מסתבר שהסרט שלנו "אוונגרדי, אמיתי, משכנע.." אני שמחה שככה הוא חושב על הסרט שלנו. אחרי השנה הזאת.. אני שמחה.
היה לנו אתמול ערב בנות.. כיף כזה. אחרי שישבנו בבית קפה אני לילה ועוד חברה {כמו צפונבוניות טובות.}, פגשנו את הבננות האחרות- וכיאה לכל החברות המרוקאיות שלי, ישבנו מחוץ לבית של ***צ'יקית עם קנקן תה, עוגה.. וסתם סיפורי בנות עד 4 ומשו בבוקר. מצחיק, כשחברה אשכנזיה משו חושבת ששבקיה נשמע כמו סוג של ג'וק, או שם של דוד רחוק.. נו באמת! דוד שבקיה?!
אפילו פגשתי אתמול ידיד.. שלא ראיתי שנתיים. למרות שהוא גר 10 דקות ממני.. אבל היה וככה יצא שהתנתק קצת הקשר. זה היה כל כך כיף פתאום.. לראות אותו. הוא הזכיר לי כמה טוב הוא היה גורם לי להרגיש בכיתה ט'.. שנראה לי שאיפושהו שם התחלתי להתבגר קצת.. {ושם איפושהו, ההורמונים התחילו להשתולל גמכן.} ועד כמה שפרק הזמן של ידידות איתו היה קצר.. הוא היה נורא משמעותי. אני שמחה שראיתי אותו.
אוף אין לי כוח רשום יותר. כרגיל, אני מושכת את הפוסט הזה כבר מאז שקמתי.. והוא נמרח לי כבר יותר מידי.
אללה חברס.. בשאלת "מה זה הקנאקים הקטנים האלה...?" ושיר.. אני אפרד. {ואלך לי לתופרת.. כי אני צ'כה שמלת נשף וזה. ואני צפונבונה מגעילה, אמרתי.}[לא הלכתי בסוף. רק מחר.. ורק עכשיו אני מפרסמת את הפוסט..]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
