גם אני הידרדרתי לבלוג.. אבוי.

ככה קטן כזה. מחמם. לא יפריע לי.

אני מניחה שזה פוסט צומי. בסדר, לא איכפת לי.

נמאס לי מעוד דחייה. נמאס לי מעוד בכי. נראה לי שנמאס לי מכל הקונספט הזה בכלל.

זאת הייתה אהבה? כי אם לא... למה זה כל כך כואב לי?

אז אולי הייתי צריכה את ההתמודדות עם האמת הזאת. את הבכי הזה.

אולי אני צריכה ללכת לישון ולקוות שבבוקר הכל ירגיש שונה....

לילה טוב.