גם אני הידרדרתי לבלוג.. אבוי.

{ה3 פסקות הראשונות נכתבו בתור פוסט כבר לפני שבוע. מה אומר תתייחסו מבחינת זמנים... כל השאר- מהיום. נו מה אני אעשה שאין לי זמן לפרסם בגלל הפסיכו המסריח הזה... \: }

אני מניחה שקודם כל אני חייבת הסבר של הפוסט הקודם.. אז ככה. לפני שבוע בערך, נפרדתי סופית מבן אדם שאני מכירה כבר כמה שנים- ודיי קרובה אליו יותר בשנה ומשהו האחרונות. עשינו שיחה כזאת, על הכל, והגענו למסקנה שכדאי שלא נדבר יותר.. כי ככה פשוט יהיה יותר טוב. ככה שעד כמה שאנחנו חשובים אחד לשני, וכמה שאיכפת לנו- זה משהו שעדיין צריך לעשות. בכיתי.. בכיתי דיי הרבה. כי עדיין הוא קרוב אליי.. ואף פעם לא הרגשתי ככה כלפי מישהו- אף פעם אף אחד לא גרם לי להרגיש ככה, וקשה לי לקבל את זה שאני לא אוכל לדבר איתו, אבל אני מניחה שזה משהו שכבר הייתי צריכה לעשות מזמן. האמת, שכל פעם שאני מזכירה את זה.. בא לי קצת לבכות. כולל עכשיו, אבל אני פשוט ממשיכה להזכיר לעצמי שזה הדבר הכי טוב שיכלתי לעשות עם עצמי בזמן הזה. אחרי שסיימנו לדבר.. המשכתי עוד קצת עם העצב הזה, אבל אחרי שעה בערך.. הוא כאילו הומר להקלה ענקית. כאילו.. כאילו כל הזמן הזה הלב שלי פשוט עצר מלפעום- ועכשיו הוא המשיך. מאותה שיחה לפני שבוע.. כאילו כל הזמן הזה עליתי, וירדתי{הרבה פעמים יחד עם המצב רוח} ועכשיו- עכשיו אני במישור. אף אחד לא דוחף אותי כלפי מטה... ואני לא מאבדת את הנשימה בדרך למעלה. עכשיו- כאילו נורמאלי. עדיין מוזר לי. וזה לא שלא עצוב לי.. אבל זה משתפר. אני עדיין חושבת עליו הרבה- אבל מתחיל להשתפר. עוד שבוע ומשהו הוא מתגייס.. דיברנו על זה שאולי נתראה פעם אחרונה לפני הגיוס שלו- וביום שישי הוא עושה מסיבה. עוד לא החלטתי אם ללכת- למרות שאני מאוד רוצה. נראה לי שאני צריכה. נראה, קודם כל-  שהוא יגיד בכלל.

אם הייתי כותבת את הפוסט הזה ביום שישי בבוקר {ממ, נכתב יום שלישי כעקרון.} הוא היה הרבה יותר שמייח ומתגבר כזה.כי כאילו איכשהו , הכרתי מישהו אחר. ז"א, הכרנו כבר לפני חודשיים, והוא אחד האנשים היותר טובים, ומממשששש מקסימים שהכרתי. פשוט שביום חמישי, יצא שהתנשקנו. וכל הזמן הזה חשבתי שהוא בן אדם מקסים כזה- רק שאף פעם לא ממש נכנסתי לנושא.. הרגשתי שאני לא יכולה. אולי זה היה פשוט בגלל עניינים אחרים שעד עכשיו לא היו ממש סגורים. אז יום חמישי בערב.. התנשקנו. וחשבתי שהכל טוב ויפה.. ובאמת דברים מתחילים להסתדר סוף סוף. אז לא כל כך.. כי יצא שהיה קצת בלאגן אחרי זה.. ודיברנו והחלטנו שלא. מכל מיני סיבות. אז בהתחלה קצת התעצבנתי, אבל אז הוא סיפר לי כמה דברים, ודיברנו על כמה גורמים שבאמת מונעים את כל הקונספט הזה עכשיו. וזה אולי ישמע לכם מוזר, אבל זה אפילו דברים שלא הרבה תלויים בנו. אני אשאיר את זה על אש קטנה לבינתיים. אני יודעת שיש שם משהו.. אני יודעת.

ופה מסתכמים בינתיים ענייני הבנים בנים לפוסט זה.

בעצם אולי לא.

גיאו התגייס לפני שבוע וחצי, חומד. אין לי הרבה מה להגיד על זה.. רק שאני מתגעגעת. חוץ מזה, איכשהו העובדה שהוא מתגייס יותר מוזרה לי מחברות שלי מתגייסות, מידידים אחרים שהתגייסו... ממני שאני אתגייס! מוזר.  הוא חסר לי פה.. כל כך הרבה דברים שאני רוצה לספר לו, כל כך הרבה דברים שאני רוצה שהוא יראה.. אבל יוצא לנו לדבר. מן הסתם. זה פשוט מוזר, שזה לא באותה תדירות.. ועכשיו הוא בבצפר עם רובים. (: טירונות 05 משהו, עם השלמה ל7.  בהצלחה... אוהבת.

מאחר והפוסט הזה נכתב לפני שבוע כבר.. ופשוט לא פורסם, ברגע זה אני מוסיפה כמה דברים, מחדשת כמה אחרים.. אם אני כבר מוצאת לי זמן לעשות את זה.

ניתקתי את הקשר משני אנשים {אחד הנ"ל..} מאוד חשובים בחיים שלי. שאני מאוד מאוד אוהבת. לא כי רציתי.. אני חושבת שפשוט הייתי צריכה. לא היה לי יותר מה לתת לאחד, ומהשני הבנתי שאני לעולם לא אקבל את מה שאני רוצה. לאחד, כבר הכאבתי יותר מידי- וההפך.. והשני?.. השני הכאיב לי. ועד כמה שלא רציתי, וניסיתי להתחמק מזה.. ידעתי שזה משהו שאני חייבת לעשות. עם שניהם. לפחות לעכשיו.. להרגע קצת. זה מוזר, כי בחיים שלי לא ניתקתי קשר עם אנשים מיוזמתי.. ופעם ראשונה שזה קורה לי, כל כך קרוב לפעם השנייה. גאד אני כזאת בחורה. כל כך הרבה בכי גררתי לעצמי. מצד שני.. הייתי חייבת. אני לא אמורה להיות בקשר ולסבול ממנו. לא אני, ולא הבן אדם השני. אני לא צריכה לעשות רע לאף אחד בקשר שאמור להניב טוב.. לא ככה.

חברה שלי אמרה שהיא גאה בי, על זה שאני עושה משהו חכם סוף סוף, ולעצמי. אמרתי לה שהיא לא תוכל להבין "חכם" כי זה פשוט אנשים שלי. איך זה אמור להיות חכם להתרחק מהם? אבל אני מניחה שזה מה שזה. דאמממ זה מוזר לי. אני עדיין אוהבת. המון.

ופה באמת מסתכמים ענייני הבנים למיניהם. ובכלל ענייני חברה והכל לשבועיים הקרובים- וזאת מאחר ואנוכי נכנסת לשבועיים מרתון לפסיכו. עוד שבועיים בדיוק מהיום {פחות כמה שעות} אני אשב כמו ביאאאטצ' על שאלות סידורים, אנלוגיות, פטל וכאלה. אבל חברס.. אין ספק שאני נהנת מהפסיכומטרי הזה. כל מה שמפתח את יכולות המחשבה, דרכי חשיבה... מרתק בעייני. {כן כן יצאתי חננה, קלטנו...}

ללילה יש היום יומולדת 18. אין מצבבבבב היאלדה חוקית וסוף סוף לא צריך לדאוג שיוצאים לפאבים כל הזמן... {עכשיו רק נשאר שהעצלנית הזאת תעשה תעודת זהות..}

מ ז ל    ט ו ב    ב ו ב ה ! ! ! אני הכי אוהבת אותך בעולם.. אחות שלי. 3>

"תראי איך הקשר שלנו מכאיב

          זה מרחיב את הקרע בינינו,

          לא נותן לי לישון,

          לא נותן לי לחיות...

          זה לא שאנחנו עוברים את הגבול,

          זה הגבול שעובר בתוכנו..

          נשלם ת'מחיר,

          ואח"כ נחזיר.."

Manula