היומן של קפטן ערן

ספינת הדגל "אנטרפרייד" הגיחה באיטיות מאחורי עולם הבית שלה, חולפת על פני לווין תקשורת עתיק, משייטת בחלל באלגנטיות, בדממה. מחלון חדר המצב של הקפטן נשקפת יבשת דרומית הולכת ונעלמת. הקפטן מחזיק כוס תה מהבילה, לוגם ומשתעל. מהדלת נשמע קול צפצוף.

"כן!" קראתי, והדלת נפתחה. קומנדר בקי פסעה לתוך חדר המצב, והתיישבה על פינת השולחן ללא הזמנה.

"אז מה", שאלה, "איפה חוגגים מחר?"

"אני אומר שנודיע לכולם לפגוש אותנו בטיילת של בסיס המסחר הגזרתי. יש שם כמה בתי קפה נחמדים."

"נשמע רעיון נחמד. אני יכולה להודיע לנוג שיקבע נתיב לגזרה אלפא?"

"אנחנו לא הולכים לתאטרון בסוף", פסקתי.

"מה? למה?!" בקי התאכזבה כי היא ציפתה לציד מוצלח בערב.

"הושי העבירה לי הודעה מקומנדר ד'. הוא מארגן טקס אש לפרידה מהקפטנים שעוברים מפדרציית מכבי לצי ההגנה לגלקסיה."

"אש?" עיניה של בקי הבריקו. "בוא נטוס לעזור להם..."

"סגן נוג", אמרתי לאחר לחיצה על ה-comPin שלי, "קבע נתיב למערכת בטא זד, לכוכב לכת החיצוני. על חלל מרבי"

סיירת הקרב הצבעונית נטתה על צידה, והתרחקה מעולם הבית כשהיא נמתחת לחלקיק שניה ומותירה אחריה רק הבזק של אור בשלל צבעי הקשת.

"קפטן", אמר סגן נוג, "אנחנו מתקרבים למערכת בטא זד."

"האט לשלושת רבעי דחף. צי ני, סרוק לנפט מעובד."

"אני קולט כמויות קטנות מאד של של נפט מעובד בנקודות ציון האלו:" שדה ירוק הופיע על הצג הראשי.

"תגדיל את הפינה השמאלית התחתונה." מלבן קטן מהפינה השמאלית הוגדל, ומילא את כל המסך הענק שבקדמת גשר הפיקוד. כעשרה מקציני פדרצית מכבי היו פזורים מסביב למספר גזעי אקליפטוסים, מלפפים חוטי ברזל סביב כתובות מבד יוטה ישן.

"בקי, צי ני,לחדר שיגור 3. טאקר, הגשר שלך."

הבזקי אור צבעוניים הניחו אותי ואת שני הקצינים הבכירים שלי בפאתי כר הדשא בו התבצעו ההכנות לטקס האש. בקי וצי ני התפזרו מיד בעמדות הגנתיות סביב האיזור, מוודאים שהכל בטוח. אחי הקטן, קומנדר ד', ולוטננט אחת שלא קלטתי את שמה ניגשו אליי.

"איך הולך?", התעניינתי.

"בוא איתנו", ביקש אחי, והתלוויתי אליהם. תוך זמן קצר הגענו לגדר המאולתרת, ואחי הורה לליוטננט לסמן את הגדר כך שאף אחד לא יתקל בה בחושך בטעות.

"מה נשאר לכם לעשות?", שאלתי. אחי הסביר לי בקצרה את המטלות שנשארו, והשתלבתי באחת מהן.

לאחר כמה דקות של עבודה, קפטן עידן, מפקד תחנת החלל, ניגש אליי ופתח בשאלה: "אז אתה האח של ד'?"

"כן, אחד מהם."

"ומה תפקידך בצי ההגנה?", המשיך להתעניין.

"הגנה אורביטלית נגד ספינות תקיפה", עניתי בקיצור.

"אין לי מושג מה אמרת עכשיו", אמר עידן, "כמו שאתה רואה מהמדים, אני עוד לא הצטרפתי לצי."

"לא נורא", אמרתי, "גם זה יגיע. איך מתקדמות ההכנות לטקס? אני רואה שנשארו עוד שעתיים."

"לא נשאר הרבה.. הכתובת כמעט מוכנות, רק נשאר לסלר אותן כדי שידלקו מהר, ו.." עידן הסתובב לעבר קפטן אלה שבדיוק סיימה להכין את אחת הכתובות, "מה קורה עם מערכת ההגברה?"

"אני צריכה לטוס להביא אותה מבסיס החלל הקרוב, גרון עמוק 6." ענתה קפטן אלה, גם היא קצינת פדרציה מנוסה כמו עידן.

"בואי", אמרתי, ושלחתי הודעה לבקי, שתלווה את הספינה של קפטן אלה. "אני אטוס איתך."

הראנאבאוט של קפטן אלה האיטה מעל חלל בקרבת בסיס האקדמיה גרון עמוק 6, והדפייאנט המוסווית של קומנדר בקי ליוותה אותה ממרחק של כמה עשרות מטרים. הראנאבאוט התחברה לתוך בסיס החלל, ונעצרה.

מחוץ לתא הלחץ המתין קצין התחזוקה הקלינגוני של בסיס האקדמיה. "שלום", אמרנו.

"קפ'לא!" השיב, במבטא קלינגוני מעודן יחסית.

"דיברנו מקודם עם מפקד הבסיס, באנו לקחת את ה..." התחלנו, והוא המשיך: "כן, אני יודע! בואו אחריי!"

עקבנו אחרי הקצין הקלינגוני ברחבי מסדרונות הבסיס, חולפים על פני שיעורי קרב מגע, שיעורי ציור ותערוכת דגמי בתי חולים (כן, גם בעיניי זה היה תמוה), עד שהגענו לסטודיו לריקוד של הבסיס. הקצין הקלינגוני דחף הצידה שולחן שהיה צמוד לאחד מהקירות, והורה לקיר ההולוגרפי להעלם. מאחורי הקיר שנעלם נחשף ציוד הגברה יקר ערך, ולצידו מערכת הגברה ניידת עם רמקול קטן. "קחו", אמר, "זה שלכם, ועל אחריותכם!"

הראנאבאוט נחתה חזרה בכר הדשא, ובינתיים הספיקו להתאסף מחוץ למתחם מעבורות ממספר ספינות, רובן בעלות סימני זיהוי של פדרצית מכבי, אך לא רק. בין המעבורות החל להתאסף קהל קטן של מוזמנים וסקרנים ממערכת השמש השכנה. ניגשנו לברך את הבאים, בינם קפטן מוסקוביץ, קפטן סאם וקפטן אינה. טקס האש אורגן כמחוות פרידה מהקפטנים הצעירים, שיתגייסו לצי ויקבלו ספינות קרב, בעזרתן יגנו על הגלקסיה שלנו במשך שלוש השנים הקרובות.  לאט לאט החלו לזרום עוד קפטנים, אדמירלים שהיו בעבר רכזי הסניף, ואפילו אבא שלי, הג'נרל, השחיל את הטקס בין החדשות לבין משחק הכדורסל השבועי שלו.

תוך כמספר דקות החלו להקריא קטעי קריאה על כל אחד מהקפטנים, תוך כדי מספר לא מבוטל של פאשלות (ככה זה כשאין זמן לחזרות), אבל בסופו של דבר היה מאד מצחיק ומאד מהנה. בסוף קטעי הקריאה הושמע השיר "צעיר לנצח" של גידי גוב, ולאחר מכן הוחלף ב-Conquest of paradise של Vangelis. התאורה שהאירה את השטח כובתה, ובכריזה נשמעה הבקשה לעבור לתוך השטח שגודר מראש על מנת להגן על קהל הצופים. שלושה לפידים נעו בחשיכה, מאירים באור כתום את הקצינים הצעירים הנושאים אותם. בזו אחר זו החלו הכתובות להדלק, מציגות מספר סיסמאות של התנועה וברכות פרידה מהקפטנים המתגייסים. מוזיקה דרמטית נשמעה ברקע, והכתובות האירו את השטח. בזמן שהבעירה התעצמה, רץ קומנדר ד' אל מתחת לכתובת הבוערות, והדליק זיקוק ירוק ומרשים. הכתובות בערו לעוד מספר דקות, והאש דעכה לה לאיטה בזמן שהמעבורות החלו להתפזר, כל אחת לנתיב שלה.