לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

את לא כמו כולם?


לשבור ולנפץ בלי לתרץ, ובלי לתת תשובות, לטעום את הכאב בלי לפחד, אפילו להנות, לרצוח את הרגש, לכבות את כל האהבות.

Avatarכינוי: 

בת: 36

ICQ: 172305181 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
5/2005

I don't ever wanna feel like i did that day


טוב לא כתבתי פה דיי הרבה..

עברו כמה דברים מאז פסח. בעיקר מתכונת בפיזיקה ומ"מ, איך הלך? דיי חרא. אבל יש עוד מתכונת.

מצחיקה אותי המחשבה שאנשים תולים כל כך הרבה תקוות  שהם יצליחו הפעם אחרי שהם נכשלו במשו בפעם הראשונה.

 

המחשבה הזאת האמת דיי ליוותה אותי בימים האחרונים.

לא ישנתי בבית, שוב. ישנתי אצל מישו ממש יקר לי. אני לא יודעת מה הייתי עושה אם הוא לא היה מציע לי לישון אצלו.

אבל כמובן, שאני במקום לנצל ת'עובדה הזאת שיש מקום שבו באמת טוב לי, נכנסתי לסרטים בלילה האחרון.

לא יצאנו יום שישי. הלכתי אליו ושיחקנו מונופול איזה שעתיים וחצי חחח. הוא ניצח אותי!! כן ניצח אותי במונופול.. אה וגם קניתי לו ליומולדת את מדריך הטרמפיסט לגלקסיה, קראתי רק את הפרק ה-1 וזה כבר ספר שולט. אני רוצה ללכת לראות ת'סרט.

 

בכל מקרה, אוף, אני לא יכולה לכתוב פה את כל מה שקרה וזה גם לא באמת משנה. מה שמשנה זה שכנראה שזה לא יקרה שוב. אני לא חושבת שאני יוכל לישון אצלו עוד הפעם. הוא בטח לא יוכל ונראלי שזה גם לא כל כך בריא.

ההרגשה הזאת של הריקנות אופפת אותי מכל פינה, אין שומדבר. פשוט שומדבר. כלום לא מעניין אותי כבר, כלום לא עושה לי את זה.

הוא כל כך צדק. הכל זה הרגלים, התמכרויות. זה כל כך נכון.   אני חושבת שזה אפילו לא רגש, זה פשוט הרגל שליווה אותי ב4 חודשים האחרונים ועכשיו כל כך כואב להפסיק אותו.

בעצם, ברור שיש רגש. אני עדיין לא יכולה לעשות את כל זה בלי להרגיש דבר. כשאני יגיע למצב הזה אז באמת אני אהיה פתטית.

 

כוסאמק. למה אני פשוט לא יכולה להפסיק לזיין לי ולו בשכל?!

אבל זהו, אני כל כך הולכת להפסיק. שיגעתי אותו בטח כבר. :S

 

הוים, אני אצא, אני חייבת לראות אנשים, לדעת שיש אנשים שם בשבילי ולהיות אני עצמי באמת, בלי כל המשחקים והשתיקות הארוכות, פשוט להיות עצמי.

 

אני רוצה לכתוב פה עד כל כך הרבה, אבל נראלי שזאת תהיה חפירה. זהו אני מתכוונת לעזוב את זה. להתשחרר מזה. אני חייבת. 

 


 ה-שיר שמתאים לעכשיו:

 

poison


Your cruel device
Your blood like ice
One look could kill
My pain, your thrill
I want to love you, but I better not touch

I want to hold you but my senses tell me to stop
I want to kiss you but I want it too much
I want to taste you but your lips are venomous poison
You're poison runnin'thru my veins
You're poison, I don't want to break these chains
Your mouth, so hot
Your web, I'm caught
Your skin, so wet
Black lace on sweat
I hear you calling and it's needles and pins

I want to hurt you just to hear you screaming my name
Don't want to touch you but you're under my skin

I want to kiss you but your lips are venomous poison
You're poison runnin'thru my veins
You're poison, I don't want to break these chains

נכתב על ידי , 7/5/2005 11:37   בקטגוריות שחרור קיטור  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



6,681
הבלוג משוייך לקטגוריות: מתוסבכים , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לDandy. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Dandy. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)