רוצה סוכריה ילדה?

אני מרגישה כאילו השכבה שלי עושה הכל כדי שהשנה הזאת לא תהיה כיפית!!אוף!!!!

שתי כיתות שלמות לא יוצאות(לוקחים תכסף ומארגנים טיול פרטי,בלע), מלא לא מוציאים בגלל התנהגות ונכשל בספורט, והם גוררים את השאר.

אז בגלל שבר לא יוצא פתאום טל,יהל,בן,איתמר,ליאת לא יוצאים!!!

חוץ מהבנות בחדר שלי אני אהיה בערך עם עצמי!!! אף אחד לא יוצא!!

זה טיול אחרון של כולם, יב', הזדמנות אחרונה לבלות עם החברה שלך, להתגבש,הם כל כך יתחרטו על זה אחר כך!!! למה הם לא יוצאים!? אוך.

ימים מוזרים. מצד אחד השגרה שלי כל כך השתנתה, מצד שני לא שמתי לב בכלל.

פתאום אין אמא, ולא שמתי לב. לפעמים באים לי פתאום געגועים, ויש תקופות של יומיים שאני בכלל לא זוכרת שיש לי אמא. זה לא נורמלי.

אחת מהפעמים הנדירות שאנחנו מדברים הייתה היום. להפתעתי בלי ציניות, עם הרבה חיוכים וכנות.

הוא אמר לי שהוא ראה את התמונה שלי מכיתה ט', ושעשיתי פוזה,(*מדגים את השפתיים שלי ומחייך*) אבל שהוא רגיל אלי ככה.

הוא ראה את הפרצוף שלי אז הוא אמר לי לא להיבהל שהוא ממש לא שונא אותי, וכמובן כל זה מלווה באחד מהחיוכים מלאי המשמעות שלו.

אז כמובן שאני חייבת לענות חזרה, שאדוה תישאר עם המילה בפה?לא קרה.

אמרתי לו שגם הוא פוזאיסט *בעוד הוא שואף מהסיגריה* חחח וקיבלתי הסבר מפורט ומבולבל כתשובה.

היה לי מין פלאשבק לימים טובים יותר, ואז מישהו קרא לי מאחורה וחזרתי למציאות.

ימים של חורף. קבעתי שיעור נהיגה ראשון לראשון ה26.

צריכה לסיים את כל העבודות עד ה20.3, בינתיים יש לי 2.5 מוכנות מתוך 7. חצי בגרות אה?

שבוע הבא טיול שנתי, ובינתיים שתי קרציות, אחת מ"מטב" החברה של הכוח אדם וזאת שמנהלת את מחלקת הרווחה במועצה רודפות אחרי. הן רודפות אחרי כדי שאני ארדוף אחרי הכסף. עצוב.

תצילו אותי מהשדים!!!!

יומטורף לכולם, אדוה.