כל ההכנות שלכם- מסיבת סיום, תלבושות,חזרות מעלות בי כאלה תחושות של געגועים ונוסטלגיה..
זה פשוט לא יאומן שעברה כבר שנה מההתרגשות העצומה הזאת, כיף של כמה שעות, תחושת שחרור שלא ידוע אם אי פעם תחזור.
וואלה, לא מספיק לי לראות את כולם פעם ב-.
להיפגש באיזה פאב, לקפוץ למישהו בבית כי אתה במילא לאזור.
רוצה לראות אותם, לחזור לתחושת כיף וקלילות של בצפר, אפשר להגיד שלכמעט חוסר דאגות.
כל הכיתה התקדמה באיזשהו מובן, וכמובן שחצי מהם לא מראים את עצמם באזור..
את האנשים שאני באמת רוצה לראות אני כמעט לא רואה, ואלה שאני לא? אין בעיה, קפיצה קטנה לפאב בכפר בשבת בערב והופ הם שם, יושבים ביחד ומרכלים,
מקווים לתפוס גל על איזה מסכן שיעבור.
ועם כמה חרא שיש, אני בכל זאת מתגעגעת לקסם...
בסימפטומים שמסמנות המאבחנות במהלך ראיון היה קיים עד כמה שנים סימפטום חריג-ס"ט.
הסימפטום בוטל עקב כך שכמעט לא סומן והיה נדיר עד כדי שהוחלט לבטלו.
מה משמעותו? סטיות מיניות.
ס"ט מה? נדירים.
