רוצה סוכריה ילדה?

משתלט לי על החיים, הבריאות וכל חלקה טובה.

קובע מתי אני משתינה ואוכלת, מתי טוב לי או רע לי, מתי להגיד תודה ולהסתלק או להישאר ולהתחנפן.

סוג של התמכרות כזאת,לאו דווקא מרצון.

כל הזמן מדברת על צבא, נכנסת לפורומים צבאיים, מסתכלת על תמונות צבאיות.

תוציאו אותי מזה!!!

יצאתי אתמול ב3 בצהריים להפניה לרופאת נשים בנהריה.

אם הייתי רוצה מקום יותר קרוב הייתי צריכה לחכות מינימום חודש וחצי. אז כך,ביליתי לי את כל היום באוטובוסים. מטבריה לחיפה,חיפה לנהריה,נהריה לחיפה,חיפה לעפולה,עפולה לקיבוץ, וכל מה שעולה על דעתכם.

צידה לדרך-במבה, קולה ופלאפון.

תוצאות-מרשם לגלולות,חשבון פלאפון מנופח ושטיפת עינים בכמה "אגוזים" שיצאו הביתה משרגא.

הא כן ועייפות כרונית, איך שכחתי.

אללה רעל בעיניים.