רוצה סוכריה ילדה?

משחק חדש שהכרתי כשישנתי אצל הבנות בקיבוץ כנרת, 1 בלילה בזולת העישון שלהן, 5 בנות ובן.

מדובר על בן/בת, חתיך,מדהים, חמוד.. אבל. ואז כל אחד אומר אם סבבה מבחינתו או ששם זה הגבול.

כן או לא?מוזמנים/נות לענות ובעיקר להוסיף!

הוא סבבה והכל... אבל הוא ערבי.

הוא סבבה והכל... אבל הוא שעיר מאד מאד מאד,כולל חצ'קונים במקומות אסטרטגיים.

הוא סבבה והכל... אבל רוצה אותך ואת הידידה בשלישייה ולא מוכן לותר.

הוא סבבה והכל... אבל לדייט הראשון הוא הזמין אותך לבית של סבתא שלו.

הוא סבבה והכל... אבל לא מתבייש מכלום,כולל להפליץ ליד ההורים שלך.

הוא סבבה והכל... אבל אהבת חייו היא מוזיקה מזרחית ודיכאון על כל סוגיה.

הוא סבבה והכל... אבל לא מסכים שתדברי עם בנים אחרים.

הוא סבבה והכל... אבל לא מוכן להגיד לך עם כמה בנות שכב, רק שזה יותר מ40.

הוא סבבה והכל... אבל כשהוא מנשק אותך הוא נושך לך ת'לשון  ומטביע אותך בים של רוק.

הוא סבבה והכל... אבל הוא קמצן על, ומעולם לא קנה לך אפילו גלידה.

הוא סבבה והכל... אבל הוא בגד בכל החברות שאי פעם היו לו.

הוא סבבה והכל... אבל מעדיף את החברים שלו או משחק כדורגל מאשר אותך.

הוא סבבה והכל... אבל הוא בן למשפחת פשע והוא מעורב בעסק המשפחתי.

הוא סבבה והכל... הוא כנראה בעלך לעתיד,מקסים אותך ואת אותו, מתאים לך מכל הבחינות והמובנים, אבל הוא מעשן סמים קלים ,ואין לו בעיה עם זה.

החיים לפעמים בפסגה ולפעמים בזבל.

מקווה שנהניתם מחנוכה כמו שאני נהניתי,

שבוע טוב לכם,

אדוה.

יום חמישי חמים ואביבי (על מי אני עובדת, זה תל אביב, היה לחות רצח). ירדתי בסמינר הקיבוצים אל מקום לא ידוע(אכסניית בני דן למתעקשים).

כנס משוב לתגלית אמרו, יום חופש בתל אביב על חשבון הצבא? מתאים לי. אז חציתי את הירקון, מבלה שעתיים בישיבה על ספסל בפארק ובהייה בתל אביבים משועממים שרצים עצמם למוות(לפחות אחד היה מקורי ועשה את הדרך בסגאווי..)

כמה תמונות,כמה שעות למחשבה עמוקה על השיחות לקצונה המחרידות של יום ראשון והופ כבר עבר, בחזרה ללשכה לסגור שבת.

השבת עברה בטיסה,בעזרת 65 פחיות קולה שנשארו מהטיול ביום רביעי ליד ושם,אדונית התבלינים אחד,ומזרון שראה אותי מקרוב למשך כמה שעות טובות.

כמובן שהחרדה לא הפסיקה,המשכתי לחשוב על השיחות... איך זה שתמיד דברים שקשורים למדור מכניסים אותי לחרדה?

נסעתי לשם.השיחה עצמה רק בשתיים וחצי.

נכנסת. 11 קצינים יושבים מולי, חסרים רק שניים והשלמתי את כל הסרייה.

מתקילים.מה זה קצין? מה דרוש לאדם כדי להיות  רח"ל/מפקדת קורס? מה הערך המוסף שתביאי לקצונה?

מטר של שאלות,התקפות.אפילו לא שנייה אחת לחשוב, שנייה אחת להשחיל שאני לא מעוניינת בקצונה, שטבריה היא הבית ושאני לא אעזוב אותה למען שום דבר.

מדהים הרמה שהם עוקבים אחריך, מחפשים כל פרט כדי לזכור אותו לך בהמשך, להתקיל אותך.

"את זוכרת שבימים הראשונים של הסטאז' שלך בחיפה הסמל"גית תפסה אות בשיער פזור?"

(לא אני לא זוכרת..)-מבליגה.

יוצאת החוצה, מספרת לנטע. נטע בתגובה-זאת הייתי אני בכלל. יפה שהם זוכרים פרטים כה חסרי משמעות, רק שידייקו בבקשה.

לא אכפת לי מה התשובה,בית לא עוזבים.

יושבת ומקדישה בימים האחרונים את הנסיעות אוטובוס למחשבות. לא עוד שינה, אלא בהייה בחלון תוך מחשבה על העתיד.

הכל בורח לי מהר מדי. נורא נחמד שהיום פזמולדת ורב"ט, אבל נורא מפחיד שאני כבר כל כך בוגרת בעיני כולם, וכל כך ילדה בפני עצמי.

נותנים לי המון אחרית בחוליה, פרויקטים שלא יאומן שנותנים לי עם הפזם במבה הזה.. למה להם בכלל? לא מבינה.

מצחיק איך אחרי שמונה וחצי חודשים אני מאוהבת יותר מתמיד. חולת געגועים וקנאה,מטורפת כמו שמעולם לא הכרתי את עצמי,long time relationship, הייתכן?

מתגעגעת אליכם, כל כך הרבה זמן בלי לראות אף אחד, לשמוע סיפורים,סתם להגיד שלום.

בואו אלי, אני מתגעגעת.

אנשים, נעורים,בואו.

טוב לקח לי חצי שעה תמימה להיכנס לדבר הזה כי ישראבלוג החליט (לפתע פתאום) שאין ברשותי לערוך את הבלוג הזה. קפוץ לי.

אז אתמול הייתה מסיבה בנקסט(פרזידנט לשעבר, ביבנאל נו!!) שהשכבה אירגנה יעני לילידי דצמבר, אבל זאת בטח מסיבת גיבוש ובעיקר טפיחה על האגו של כמה אנשים.

סיימתי לעבוד בשבע בערב, ואחרי דיון של חצי דקה ביני לבין עצמי החלטתי לא ללכת.

למרבה ההפתעה יהל עכשיו אמרה לי שכיף לי שלא הלכתי.

מסתבר שהמוזיקה היתה חרא, והדי ג'יי אידיוט ולא החליף, השתייה הייתה גם חרא, והכל לא היה משו בכללי.. גוד פור מי! חסכתי 30 שקל שלמים!מואההאאהא

אז במקום זה קמתי (יחסית) מוקדם יומשישי... ונסענו למגדל העמק להוציא טופס ירוק לתיאוריה..

מגיעים, משום מקום אבא של יאיר מחליט לעצור בחנות של סבא של יאיר... ובלי שום הכנה מוקדמת, לפגוש את הסבים שלו!!! *|חבול||חבול||חבול||חבול||חבול|*

החלפתי צבעים מירוק לאדום  לכתום לורוד, הבנתם תקטע..

ואז הלכנו להצטלם... הצלם הרוסי המפחיד לא הודיע יותר מדי לפני שהוא צילם וככה אני ויאיר יצאנו עם תמונות פוטו רצח מזוויעות, שכמובן יופיעו ברישיון שלנו ב10 השנים הקרובות, שמחה ואושר!!

נסענו לבדיקת עיניים, (חבר של אבא של יאיר יעשה בחינם, מאפיונרים מגדל-העמקיים שכמותם!) ובדרך החלטתי לנסות להוציא כסף מהכרטיס בנקט החדש-דנדש-מכוער-כתום שלי, וכמובן עם הניסיון הכל כך מר שלי בכרטיסי אשראי, זרקתי את הנייר של הסיסמה בבית, והעתקתי תסיסמה לא נכון...

אז בהבזק חוכמה הוצאתי את הכרטיס מהרמהר לפני שהוא יבלע לי שוב..

בדיקת עינים, שנינו תקינים... נוסעים לבית של הסבים... שוב צבעים מתחלפים ויאיר מקבל איום על רצח.. עוד לא החלטתי אם זה יהיה חניקה, עריפה, או סתם לתקוע תאצבע שלו לתוך שקע חשמלי.. הא וכמובן שאתם מוזמנים להציע הצעות..

סבתא של יאיר ניסתה לדחוף לי אוכל... ועוד אוכל חריף!! אם לאחות של יאיר שהיא מרוקאית שרגילה לאוכל הזה היה חריף, אז מה לי~?!? אמרתי לא..

בדרך החוצה שהלכנו היא דחפה עוד איזה שתי תפוחים ככה לדרך... כל כך מזכיר לי את סבתא שלי!!! מדהים כמה דברים יכולים להיות משותפים לפולנייה ומרוקאית!!

האא והדיבור של סבתא של יאיר הוא בדיוק כמו שמחה סבתא של ליאור כמובן..:-P

והשבוע היה כזה..מוזר.

אמממ נסעתם לעלית והבאתם לי שוקולד (שאחר כך צפי ויהל אכלו, אבל העיקר תודה על הכוונה!)

ואמממ שחף היה אצלי יומשני ונסענו לטייל ביער,ובאנו גם לכדורי אבל השומר הוא אידיוט וכמעט לא נתן לנו להיכנס (טענתי ששכחתי תפלא שלי..) ואפילו הספקנו לנסוע לסופר ולמצוא כמה ס"חניקיות ממורמרות עובדות בתור קופאיות..חעחעח

והיה מבחן במתמטיקה... שהלך כל כך גרוע, שאין לי סיכוי לקבל מעל ל40=/

ובעז כפרעליך... אני חייבת להגיד לך תודה.

מספיק עדכונים, יצא פוסט ארוך..

בקרוב פוסט התלוננויות חדש... כולל השמצות על השכבה שלי, יהיה מגניב!

אוהפת, אדוה.