הדפוק הזה עושה לך טוב

הנה הוא מגיע

ההמשך לפוסט הזה

**כנרת**
היינו שם פעמיים תוך 3 שבועות. הפעם הראשונה היתה פחות טובה לדעתי, בשניה יותר נהנתי. בגדול, עלינו על רכבת בשישי בצהריים, יוני, בייבי ואני. נסענו איתה עד לקריות, שם חבר שלנו מהיחידה אסף אותנו ונסענו אליו הביתה. ארגנו דברים אחרונים לנסיעה ויצאנו לדרך, לכנרת. אחרי שעה נסיעה הגענו. מצאנו לנו מקום מעולה, פינתי כזה. הקמנו שם מאהל די גדול, עם ציליה והכל, כמה אוהלים וכמובן מנגל. הלילה ירד, האוכל נגמר ובייבי מנגן לכולם על הגיטרה. בפעם הראשונה הוא הביא את הגיטרה שלו, ועוד אחד שהיה איתנו הביא גם. 2 גיטרות חשבתי שאני מתחרפנת. הוא לא עזב אותה כל הערב. בשלב מסויים זה התחיל לעצבן אותי. אז פרשתי לאוהל. בפעם השניה שהיינו שם הוא כבר השאיר את שלו בבית. היה יותר נחמד לקבל ממנו קצת תשומת לב ושהיא לא תהיה מופנית רק לגיטרה שלו. נשארנו שם עד הצהרים, ואז חזרנו לבית של חבר שלנו. שבת בלילה עלינו על רכבת חזרה הביתה. הגענו הביתה ב11 וחצי בערך, מתים מעייפות. הלכנו לישון ולמחרת לבסיס. בפעם השניה שנסענו, בכלל לא ידעתי אם אני רוצה לסוע. אחת הסיבות היתה שבפעם הראשונה לא כל כך נהניתי, במיוחד מהקטע שבייבי ישב כל הערב עם הגיטרה שלו. יש גבול לכל דבר. כשחזרנו הביתה הסברתי לו שלפעמים זה מגיע לזה שאני חושבת שהוא מעדיף אותה על פני. הוא אמר שזה לא ככה. מאז באמת הוא משתדל פחות להיות עם הגיטרה ויותר איתי. אני יודעת שזה נשמע דבילי אבל ככה זה. ממש כמו קנאה לאישה אחרת. כל השבוע לא רציתי ללכת, אמרתי להם שככל הנראה אני לא אצטרף אליהם. ככה כל השבוע. עד יום שישי, שבו החלטתי שעדיף לסוע ולהתבאס שם, מאשר להתבאס בבית. אמרתי ליוני שאני באה, אבל שלא יגיד לבייבי, שאני רוצה לעשות לו הפתעה. הגעתי לפניהם לתחנת רכבת, וחיכיתי רחוק מהם. חיכיתי ממש עד דקה לפני שהרכבת הגיעה, ולא יכלתי לחכות יותר. התקדמתי לכיוונם, ואז בייבי קלט אותי. הוא קם עם חיוך כזה ענקי על הפנים שלו, לחש לי "נחש..." ונישק אותי :) אח"כ הוא השוויץ לכולם שעשיתי לו הפתעה ובסוף כן באתי..

**חלום מוזר**
כבר כמה פעמים שאני חולמת את אותו חלום. אמנם כל פעם בצורה אחת, אבל העיקר הוא אותו עיקר. אני חולמת שבייבי נפרד ממני, בצורה ממש אכזרית, ואז מסרב לדבר איתי בתוקף. לא משנה מה אני אומרת לו, מה אני מנסה, הוא לא מוכן לדבר איתי. וזה מכאיב לי מאוד. אחת הפעמים שחלמתי את זה, זה היה כל כך חזק, שפשוט התעוררתי באמצע הלילה ובכיתי. בכיתי חזק, עם קול ודמעות. רציתי להתקשר אליו אבל לא רציתי להעיר אותו באמצע הלילה. אז ככה בכיתי איזה 10 דקות עד שנרדמתי.
לא יודעת למה זה קורה. אולי בגלל חוויות העבר שקרו לי, שגברים נפרדו ממנו בדרכים לא דרכים. שלא שמרנו על קשר אחר כך. אני מפחדת ממש שזה מה שיקרה עם הבייבי שלי. ממש לא רוצה שזה יקרה. אם מישהו מבין בזה, בפירוש חלומות וכאלה, אשמח לשמוע תגובה.

**מחלת הנשיקה**
קצת רקע למי שלא יודע (חקרנו על זה הרבה באינטרנט אחרי שגילינו שהוא חולה, אז אני יודעת על זה די הרבה)

מחלת הנשיקה היא מחלה שבאה לידי ביטוי בכל מיני דרכים וצורות. כל אחד יכול לבטא אותה בצורה שונה.

כאבי גרון חזקים, חום גבוה, חולשה, עייפות, כאבי ראש וכו' וכו'.

מרגע שנדבקים במחלה, היא יכולה לדגור בגוף בין שבועיים לחודש ורק אז להתפרץ.

היא יכולה להמשך חצי שנה ואף יותר. היא מדבקת במעבר של רוק.

אפשר להדבק בה מאדם חולה, גם כחצי שנה אחרי שהוא הבריא.

הרבה פעמים אנשים חולים או היו חולים בעבר במחלה הזו ובכלל לא יודעים, כי הרופאים לא אבחנו אותה כמחלת הנשיקה.

אם מישהו היה חולה בה בעבר, הוא לא יכול להדבק שוב (כמו אבעבועות רוח).
אצל בייבי ל"שמחתנו" זה הופיע יחסית בצורה קלה. קצת חום בהתחלה, המשיך עם כאבי ראש, עייפות וחולשה.

הרבה עייפות וחולשה. אז אחרי שגילינו הוא חולה, נאסר עלינו להתנשק, כדי שאני לא אדבק גם,

ואולי אצלי היא תופיע בצורה חמורה יותר. אבל גם זה לקח זמן. עד שאמרו לנו שהוא חולה עבר משהו כמו חודש שבו כן התנשקנו וכן יכלתי להדבק. אז עשיתי בדיקות לפני חודשיים בערך.

נבדקתי פעמיים, רק שהבדיקה הראשונה לא היתה טובה אז נאלצתי לעשות עוד אחת.

בקיצור אחרי שחיכינו חודש לתוצאות, התקשרתי למרפאה בבסיס ואמרו לי שהתוצאות מוכנות.

ישר רצתי לשם, בלי לספר לו שהבדיקות מוכנות, נכנסתי לחדר של החובש והוא הראה לי את התוצאות על המסך שלו..

ואני לא יכולה אפילו להתחיל לתאר כמה הייתי שמחה כשראיתי את התוצאות. התוצאות הראו שהייתי חולה במחלה כבר. ושעכשיו אני לא חולה. מה שאומר שאני לא יכולה להדבק ממנו!! ביקשתי מהחובש שידפיס לי את הדף הזה, ורצתי בחזרה ליחידה. התקשרתי לבייבי ושאלתי אותו מה עושים יותר מאוחר. הוא לא ידע מה נפל עלי. הרי היינו יחד כל הסופ"ש בכנרת והכל, אז אמרתי לו "אני אעשה לך את זה יותר פשוט, אצלי או אצלך?" :-) "אצלך" הוא אמר וכך היה. בערב הוא הגיע אלי הביתה, אחרי שהוא ישן קצת כדי להיות עירני. הושבתי אותו על המיטה ואמרתי לו שיעצום עיניים. בינתיים התלבשתי בסט תחרה שקניתי שבוע לפני כן (תכננתי ללבוש אותו ביום שאני אקבל את הבדיקות חזרה, רק לא שיערתי לעצמי שזה יהיה כל כך מהר :-) ), כיביתי את האורות, הדלקתי נרות בחדר, התיישבתי מאחוריו כדי שהוא לא יראה אותי, והגשתי לו את הבדיקות מגולגלות כמו מגילה, עטופות בסרט. אמרתי לו לפתוח את העיניים. הוא ניסה למשש אותי, אמרתי לו שעוד לא. הוא שאל אם הוא יכול לפתוח את הדף, אמרתי שכן. הוא הוריד את הסרט לאט לאט, ופתח את הדף. היה קצת חשוך, אבל בסוף הוא קלט מה היה כתוב שם... הוא אמר לי "אני מקווה מאוד בשבילך שזה לא מזוייף" אמרתי לו שבחיים לא. (אמנם ניסיתי לאנוס אותו בנשיקות והוא לא הסכים כדי שלא אדבק, אבל לזייף בדיקות? יש גבול :) ) ואז הוא הסתובב, והתנשקנו בפה מלא, בפעם הראשונה אחרי חודש וחצי שלא יכלנו. וזה הרגיש כל כך טוב, כל כך מתוק. ממש כמו בפעם הראשונה. כשאתה לא יכול לקבל משהו, אתה פתאום מבין כמה הוא היה חסר לך. אז התנשקנו בלי סוף, וזה היה לילה באמת מקסים.
לא נזכיר את זה שהייתי חייבת להרוס את הסוף של הערב, ולפני שהלכתי לישון בטעות שפכתי שעווה של נר כחול על המיטה, על הרצפה וכל מה שהיה באיזור של הנר התלכלך בשעווה כחולה. בכיתי קצת לשחרור עצבים, ואז נרדמתי הרבה יותר טוב.

ככה בגדול, אני עייפה מדי בשביל להכנס לפרטים.

זהו בינתיים, דברים שקרו ושלא רציתי לשכוח..

אני עדיין מבואסת מזה שהוא לא אומר לי מה הוא מרגיש.

אבל ניתן לו עוד קצת זמן.

לילה טוב לכולם..!