על השולחן,

26 משמרות בחדש אחד!!!! והחודש בכלל יש לי 27. אבל זו סתם הערת אגב.

היום ניסיתי להיזכר,

בכולם, כי חשבתי שסוף סוף סגרתי את רוב הקצוות, והבנתי איפה כל אחד אומר, אבל כשניסיתי להיזכר -כלום לא יצא, זכרונות מעורפלים, על המון רגעים, בהמון מקומות, עוד יותר אנשים, נסיעות לחיפה, שבועיים ברצף, אני לא זוכר למה נסעתי בפעם השניה, הפעם הרשונה הייתה יומולדת של ג'ו. אבל בפעם השניה? אני לא זכר, רק המחברת השחורה היפה שלי, שלאחרונה כל הזמן איתי בתיק - מזכירה לי הכל, בכל נסיעה לחיפההשארתי שם זיכרון, כבר שנה שלמה, 14 קטעים. שיר של מישהו אחר שתמיד יזכיר לי את אורי, המון שירים, כל אחד גלולת זיכרון לאדם אחר, לחלק אבוד אחר, מושמעים בלופ, מקיפים אותי בחברה של רוחות, זכרונות טובים, וכמה רגעים יפים באמת, "אני אוהבת אותך" בהודעה שובבה במענה הקולי, דמעות בספיר (כ"ס)  וגשם בפעולת נוער מרץ בהרצליה (כשעוד הייתי נוער)  מכתב שפכם קראתי ברכבת חזרה לת"א, ודף הקרוע מהאקטיביזם, הנסיעות לחדרה. שילה פרבר,

אני חושב שבכיתי היום, כלומר, לא באמת, אבל  דמעה אחת השתחררה לה תוך כדי הליכה, לא שמישהו שם לב, רק דמעה קטנה, לזכר ההרפתקאות בכפר סבא, כמה אופייני לי - לגלות שאהבתי מישהו חרי שאיבדתי אותו מאוד. כל כך אופייני ונדוש, שכב אפשר להגיד את שמי במקום ניסיון לתאר. אבל החדשות הטובות הם שאני מגיע לרמות חדשות של חוסר אדישות - כבר לא מזיז לי כל כך מה קורה איתי, כבר ויתרתי על ניסיון לעשות סדר כלשהו, אבל לשם שינוי יש לי סדר עדיפויות (מעוות, מותר לציין) של מה אני רוצה, מי אני רוצה ומתי, ויש שנה חדשה של להתאכזב ולפעול כנגד הסדר החדש. והצעד הראשון כנגדו זה להמשיך לעשות בין 26 ל27 משמרות לחודש.

ולסיום - מפדגש ישרא הראו שלי - חנוכה שנה שעברה, שם הכרתי שני אנשים נפלאים - על הראשון אני מעדיף שלא לדבר והשנייה - קייט (שזמן קצר לאחר מכן מתה מסרטן גמלים) וזכיתי להכיר את הרוני של ישרא, מנהיגת האופנות החדשות בישרא, האישה וה200 ומשהו אלף - Z. סתם סתם, זרובללה, ומבצע כובע! אך מבצע כובע, הנוסטלגיה שבלהיגרש מטוי R אס ועוד חמש חנויות שונות, ולחור עם שלל ורוד במיוחד, עם לא הייתי פדלאה הייתי חופר ומוצא את התמונות. אבל אני פדלאה, וסתם יעל ישנה פה אז אין לי כוח להתחיל לחפש את הדיסק של התקופה ההיא, מספיק "שאול מופז" ברקע כדי להזכיר לי , את הסופגניות עם הפות בצד, בעצם הבילויים זהבין השירים הבודדים שאשכרה מבאים איתם זכרונות טובים, אךךךךךךךךך  מבצע כובע...

אם כבר התחלנו עם הגל השמח - (כלומר הפלייליסט הגיע לבילויים) - קייט באה אלי ביום שלישי, לערב של אלכהול וHTF, וזה גם ביום של מפגש ישרא. הנה עוד זיכרון חביב: במפגש ישרא של אז, לאחר שמבצע כובע הוכרז בהצלחה, ואי הייתי צריך ללכת לעבודה, קייט וג. ליוו אותי לתחנה, כשדרך דרשתי בתוקף מצנה ליום הולדתי (שאז היה יומיים לפני המפגש) ואכן ברוקי שהיה כמה ימים לפני זה, קיבלתי צמיד נורא קשוח עם ציורי ירקות וסמיילי היטלר קטנים ואפלים, אוי זה היה כל כך כיף.

מיאו :)