על השולחן,

מוזר, כמה שהתקופה יותר רעה, ככה הימים יותר טובים.

היום אחרי שלא הצלחתי להירדם - ניפגשתי עם אסיתראשונה - לאחר ששיכנעתי אותה לבוא איתי לפיסכו, שם הודיעו לי שאין מצב שהם עושים לי את האינדוסטריאל עכשיו, אלא רק את הניקובים ועם זה יחלים יפה, כשזה יחלים, יהיה אפשר לשים מוט. ושגם אין בכלל מוט בעווי שאני רוצה, ככל הנראה בארץ (1.2 מ"מ - אם מישהו מוצא מוט כזה מוזמן להגיד לי איפה) ככה שאחרי רבע שעה של הכנות נפשיות, חישובי זוויות, ורעידות בידיים,  פירסר רוסי חביב תפס לי את אוזן, הסברתי לו שאני נקבה ולכן שלא יתרשם מהצעקות שלי וכו' והוא הסביר שלפני  שהוא מחורר הוא יגיד לי לקחת נשימה ארוכה ורק אחרי שהוציא את האוויר הוא יחורר, כמו לשים אותך בכיתת יורים אבל העיקר שתבחק מתי יתחילו לירות בך... בכל מקרה הוא גם קצת עבד עלי, כי כל פעם החדיר את המחת באמצע הנשימה, ואילו אני קצת עבדתי עליו, כי לא באמת הייתי נקווה, למעשה די לא הרגשתי את זה, ואחרי 20 דקות יצאתי עם שני פירסינגים באוזן ואקסיתראשונה כועסת שזה לקח המון זמן, בכל מקרה היא הלכה ואני התפנתי למשימה השנייה - בגדים לרוקי דיסני - מה שדי מהר הפך למסע של בזבוז כסף סביב הפירסינג. (ומוטב שלא אתחיל לפרט כמה שילמתי ... ) והיות וצפוי לא היה לי כוח להסתובב בחנויות - פשוט קניתי את "מתסכסות" ותיכננתי להעביר את ה4 שעות עד המשמרת בשינה/האזנה למוזיקה/שניהם ואפילו כבר יצאתי מהסנטר - והנה אופל. ועוד במצב רוח ממש טוב, כמעט כמו בימים ההם, (זה הרגע לומר, אוי הימים ההם, זה היה ביקור כל כך נוסטלגי בסנטר) והבטיחה שתיקח אותי למסע שופינג שהיה הזוי למדי (שהיות ואני רוצה לשמור על אפשקט ההפתעה - אני לא מגלהנ מה נקנה בסוף) אז הסתובבנו לנו עם אופל ברחבי הסנטר ובסוף יצאנו מסיבה לא ברורה לפטשופ, בדרך פגשנו באקסיתראשונה (אני, אופל ואקסית ראשונה, כבר אמרתי שזה היה ביקור מלא נוסטלגיה)  אבל המשכנו לפטשופ שם מרחוק אני רואה את לוסי (שכבר חשבתי שראיתי כמה שעו ת קודם לכן) ולאט לאט התגלו גם חן (שלבסוף גילנו זה את זה, אחרי שנה של איסיקיו, טוב נו אני מגזים)  ומעיין (חלק שצונזר) וזרובבלה (איך אפשר בלי)  נטשנו את אופל וחזרנו לסנטר, בדרך לחורר עוד קורבן תמים, כשבדרך לפסיכו פגשנו באופן מקרי לחטולין את פריקי דולף ואירה ובמקום להמשיך לפסיכו החלטנו לשחק דוכים (ולוסי צילמה לי את הפירסים, כן לוסי צילמה בגלל זה יצא זוועה. ;) ) לאחר שגם זה נמאס לנו - הלכנו לפסיכו, ואז היה חלק לא מענין, הלכנו עם זרובה ולוסי וקנינו את הפרופס לרוקי ( עוד שש  שקל שלא יחזרו) ואז שיחה קצת כואבת שנבלה לה בין האופריה של האינד. לעתיד, לא נורא, אני נהנה לחטט בפצעים ישנים.

בקיצור, אומנם נשרפו 600 + שקל היום, זה היה אחד הימים היותר טובים שהיו לי בזמן האחרון ובכלל  (וכן, כל הפוסט נכתב בעבודה, לכן האיכות שלו לא משהו...

ולסיום - התמונה ראשונית

 
כאמור היא חשבה שאני קונה מגבעת

" הייה אימא"
"היי"
"תשבי"
"התיישבתי"
"עשיתי חור באוזן"
"אוי"
"שניים"
"אוי לא"
"בלמלעה של האוזן"
"מה" (בטון יחסית מאיוש)
"ויחבר בינהם מקל" (משום מה לא מצאתי מילה מתאימה למוט תוך כדי הדיבור)
"מה!!!!"

וכאן התחילה הרצאה ארוכה על כמה שעברנו את הגיל המתאים (לא אמרתי לה שלמעשה, רק נכנסתי לגיל המתאים) אבל לבסוף היא קיבלה את זה - השיטה הטובה ביותר לבשר חדשות להורים- לאחר מעשה :P

ועכשיו האוזן סתם אדומה ומפמפמת. אבל אני מרוצה.  :) מאוד מרוצה. ויש לי כמה חודשים להשיג מוט של 1.2 מ"מ בארץ