על השולחן,

Everything I know, and anywhere I go
It gets hard but it won’t take away my love
And when the last one falls, when it’s all said and done
it get hard but it won’t take away my love

הנה את שוב, אני נאלץ להסביר למישהו זר מה היית עבורי, וזה מאלץ אותי לזכור אותך, למרות שאני כבר רגיל לנסות לשכוח, לא לזכור כמה היית עבורי, וכמה חשבתי שאחריך לא תקום ולא תבוא, הלילות הלבנים והימים השחורים, שרובם, היו כאן, שוב ושוב כמו הנודניק של הפלאפון, פעם בכמה זמן, משהו בפנים נופל, נופל עליך, או יותר נכון על מה שהיית אז, או הכי נכון, על מה שחשבתי שהיית.

I’m here without you baby
but your still on my lonely mind
I think about you baby
and I dream about you all the time
I’m here without you baby
but your still with me in my dreams
And tonight it’s only you and me

המספרים מפחידים,  אך הידיים מספרות, בדרכן - עליך, על החיים שהיו לי כשהיית בתמונה, על הצבעים שכבר דהו ונשכחו, לפעמים את מבקרת אותי, בסיוטים שמשאירים אותך פקוח עיניים, שוכב במיטה, מביט בנקודה דימיונית, עייף מכדי לזוז, עייף מכדי לחשוב על מה שכרגע ראית, בעודו מתאפק על שערי התועדה, מנסה לפרוץ החוצה ולומר לך, להחזיר אותך לסיוט.

The miles just keep rolling
as the people either way to say hello
I hear this life is overrated
but I hope it gets better as we go

כל צעד כושל, אבל כמו ילד שמנסה לצעוד בפעם הראשונה, נופל פעם אחר פעם, קם ומנסה שוב, אני צועד אל תוך עולם אחר, ואי שם אני יודע שבסוף אגיע, בסוף אהיה כמו המבוגרים, שהולכים והולכים (רובם לא באמת יודעים למה, פשוט כי כשהיו תינוקות ראו שזה מה שההורים עושים), ואהבתי אחריך, האהבתי מאוד. התאהבתי וקיבלתי אהבה, ואני יודע שעוד אוהב, לצערי, גם אותך.

A hundred days had made me older
Since the last time that I saw your pretty face
A thousand lights had made me colder
And I don’t think I can look at this the same
But all the miles had separate
They disappeared now when I’m dreaming of your face

הזמן עשה את שלו, ואיתו אני יותר ויותר מעז להאמיין לזה. מה שהיה לא יהיה עוד, לאט לאט, מתפוררות התמונות, זכרונות נעשים לפורים שמספרים בצורה מונוטונית, סקירה של כאב, אושר וכל השאר, כאילו זה היה משהו אחר שהיה בתוכך.