על השולחן,

והייתי רוצה לשכוח,

לא לזכור שהכרתי אותך

לא לזכור שנגעתי בך,

לא לזכור את הצחוק שלך.

לא לדעת את מה שאני מרגיש אליך.

לא להכיר את הדחף לראות אותך.

פשוט לחייך,

לשמוע את השירים שהשארת לי ולא לחשוב עליך שוב ושוב.

לחזור שנה וקצת לאחור,

לא לבוא באותו ערב.

לא לדבר איתך למחרת.

לא לסוע לראות אותך, שוב ושוב.

לא לספר לך על כל מה שאני רוצה,

לא לאהוב אותך בלי לדעת.

להעלים את הערב ההוא כשבכית והכל השתנה.

לא להכיר את העיר ההיא,

לא לראות את הפצע המדמם בפנים.

אם לא היית,

רוב הסיכויים שכבר לא הייתי כאן,

שהייתי מסיים את מה שהתחלתי

שהיה נשאר רק זיכרון אצל בן אדם או שתיים

אולי דמעה או שתיים, אבל לא שלך.