על השולחן,

מי חוזרת אליו הביתה?
רק גופך עובר בדלת
הוא רק עוד אחד,
אומרת לעצמך שהוא האחד.
מחייכת אליו המון
אבל הברק בעיניים כבר כבה.

מי חוזרת אליו הביתה?
האם האוהבת?
האישה השבורה?
הנערה האינטלגנטית?
הילדה התמימה?
הן כולן את
ואינך אף אחת מהן.

מי מחקבת אותו?
ומה נשאר ממך אחרי כל השנים
הצחוק, הדמעות, הסקס והשקט
כבר באים בהזמנה
את חושבת שאת כנה איתו
זו האת הכנה בתוכו.

את אבודה,
בין כל מי ומה  שאת צריכה להיות
עכשיו את אף אחת
אפור נע על גבי אפור
מחפשת במראה קווים
לשווא - הכל שם שקוף
האור עובר דרכך
כמו המבט שלי
משאיר אותך ערומה.

תחבקי אותו, הוא ישמח
ואני, כמו רדיו מקולל
אשאר לזמזם בחושך
חלקי מילים משומשות
לדבר  בשקט, בחושך -
איפה שהנשמות שלנו
מסתובבות ומחפשות

(בחיי שאחרי שאלמד לשלוט על הפה והידיים שלי החיים שלי יתחילו להשתפר)