 כינוי:
Mier Tarum בן: 39 ICQ: 104323462 
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
נובמבר 2005
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | | | |
| 11/2005
The ship and the cats
"בעל הבית השתגע!" ציטטה בלחש החתולה לחתול את סלוגן הפרסומת שכרגע הוקרנה על המרקע.
השעה הייתה ארבע לפנות בוקר, ושניהם התכרבלו ברגלי בעלם, אשר נרדם שוב על הספה ושכח לבכות את הטלוויזיה, סרטים, פרסומות , יריות שירים וסלוגנים נפלטו מהמסך בשקט, הפריעו לשקט שלפני הזריחה.
"ודאי שהוא השתגע" קבעה חתול, לאחר שסיים את הפיהוק שלו, לאחר שגירד לעצמו מאחורי האוזן המשיך ללחוש. "איזה נורמלי הוא, הנרדם על הספה לפני הזריחה"
"אולי נעיר אותו ואז ילך לישון במיטה?"
"את יודעת שזה לא רעיון טוב, גם ככה, עד לפני חודש שמחנו כשהוא נרדם ולא העזנו לזוז שלא לעיר אותו, הוא גם ככה יקום שעתים אחרי הזריחה" כעת, כשסיים את רוטינת הניקיונות שלו, קם על רגליו נמתח ועבר להתכרבל בתוך החתולה, "את חושבת שמיכל תבוא מחר?"
"אני מקווה. מאז שהיא באה לכאן, הבית התחיל לחיות"
"אבל כשהיא כאן אין להם זמן אלינו"
"הם עסוקים, ואני שמחה, הוא ישן בלילות, מתגלח ומאכיל אותנו באופן קבוע"
"אני אוהב שהיא מלטפת אותי, זה שונה ממנו - כאילו שהיא מעריצה אותנו"
"אני אוהבת כשהיא כאן"
"אני אוהב אותה" פלט בעל הבית מתוך שינה.
החתול שוב נעמד על רגליו וליקק את ראשה של החתולה כהזמנה שתתחקה אחר מעשיו
"בואי, הלילה עומד להיגמר"
בלי להוציא צליל, עזבה את החתולה את הפינה שחיממה לעצמו נמתחה גם היא והחלה בצעדים איטיים לכיוון הגג, מאז שהחתול מצא דרך לטפס על הגג, הוא היה גורר אותה לעיטים קרובות לגג בבקרים כדי להנות מסיום הליליות. במהלך היום הם היו משלימים את שעות השינה כשבעל הבית היה בעבודה. "מתאימה לי השגרה החדשה הזאת" חשבה לעצמה החתולה בעודה מזנקת אל תוך שמי הלילה שהראו סימנם ראשונים של התבהרות. "דברים טובים קרו פתאום, מיכל באה ומאז שהוא מצא את מקום הזה, הוא כמו מצא טעם חדש לחיים, ואני בעצמי לא ממש מתלוננת לצפות במפגן הבריאה הזה"
החתול, בצעדים בטוחים ביצע ניטור אחר ניתור עד שמצא עצמו על הרעפים האדומים והלחים מטל הבוקר, ריח ההתעורריות תקף את אפו והקור הפתאומי גרם לפרוותו להסתמרר. " מענין האם קיים אושר לחתולים, או שזה רק אני מצפה לעלות לכאן כל בוקר עם החתולה ולראות את ההתחלה של היום, בטח גם בעל הבית שמח לפגוש את מיכל כל פעם מחדש"
הם כבר ניצבו אחת לצד השני עומדים דום כשפרוותיהם מתחכחות זו בזו בריח הבוקר החלשה וממתינים לראות את הסגול של הבוקר, לראות את השחור נעלם ומפנה את מקומות לציפורי הבוקר {שתמיד נראות כה טעמות} ולקופסאות השימורים הענקיוןת האלה על הכביש. לאט לאט התחיל הווילון השחור לזוז מעל פני השמיים והקרניים הסגלגלות של הבוקר הופיעו וצבעו את השמיים בצבעים מרהיבים שבשלוש שנים שהם חיים עם בעל הבית לא ראו"
החתולה תהתה לרגע, האם כשבעל הבית ראה את המיכל, הוא ראה בה מילון גוונים ואלף דברים חדשים כמו שהם גילו כשה\עלו לגג לראשונה אבל הצורות וצבעים מילאו אותה תחושה עילית שגופה הקט בקושי יכל להכיל בתוכה, ומבלי שתרגיש רטט החל להתפשט בגופה עם כל נשימה חדשה, באצמע לא ידעה האם הקור או העונג אבל גם החתול שלה גרגר בעודו מביט קדימה, כה קפוא היה במקומו כי נראה שיצקו אותו לרעף האדום כשהניחו אותו על הגג, אמלא גופו אשר הפיק ויברציות ללא פסק לא הייתה מעזה ללחוש לו
"אתה חושב שאנחנו מאושרים?"
"כן, אני אוהב שהלילה נגמר" לחש לה חזרה וקיפל את רגליו הקידמיות כדי לשפר עמדות.
אלו החתולים אשר ידעו את האושר, אך לא הזריחה לא הגג ולא מיכל היו אלא שגרמו להם להתהלך אחד בצד השניה, ולא התחנת הטלוויזה אשר שידרה פרסומות הביאה להם את האושר.
היו אלה הלחישות הטיפוס המשותף לגג הרעפים האדום בכל בוקר, והתכרבליות אחד בתוך השני שלהם אשר משכו את וילון החושך מליבם וגילו להם מילון גוונים אחד בתוך השני ואלף דברים חדשים, מוחבאים בדברים הקטנים. ולא השינה של בעל הבית ולא מיכל היו אלא שגרמו לבית לחזור לחיות, אלא מגע הידיים של מיכל ובעל הבית, הנשיקות והמשפטים אשר לחשה לאוזנו כששוב נרדם בתוכה.
We talk about it all night long
We define our moral ground
But when I crawl into your arms
Everything comes tumbling down
העיינים שלי אדומות בלי שהזלתי דמעה אחת, ואם הפוסט הזה נראה מבולגן, עדיף שלא תראו מה הולך לי בפנים
"היא חושבת שאתה מרשים, אתה יודע?"
"הלוואי וגם אנשים שמכירים אותי היו חושבים ככה"
"מה גורם לך לחשוב שהם לא?"
"המיטה הריקה שלידי"
(סליחה על ההפשטה המזעזעת של השורה הראשונה - זו המחמאה הכי גדולה שקיבלתי בזמן האחרון ואני לא רוצה לזהם אותה בפומביות,
את כותבת מדהים, הלוואי שהיה ולו שמץ של אמת ברושם שקיבלת עלי)
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
