על השולחן,

לאחר מריטת עצבים רצינית מאוד הצלחתי להארגן (בנס!) כמה אנשים בת ים לרמה"ש - לצערינו נאלצנו לקחת מונית ככה שזה יצא איזה 170 שקל רק הנסיעה.

אבל איכשהו זה היה בסדר. רוקי תמיד בסדר לי, אני משאיר את כל הדאגות בבית. גם לא היו לי כרטיסים וגם לא לג'יין ולאנשים שבאים איתה - זה אומר שהיינו צריכים להשיג כרטיסים לשישה אנשים וג'יין בכלל אמרה שהיא תאחר אז צרך לקנות לה כרטיסים מראש (מ שהצריך כסף רב) אבל כמו שאמרתי - לא דאגתי. היות והיינו שלושה אנשים מבת ים שהתחלקנו במונית - אני וירג'ין שלי ועוד מישהי די וותיקה ברוקי (ליזה) מאחרונה ביקשתי שתלווה לי בגדים. לרוב, אני לא מבקש בגדים (ביקשתי רק פעמיים,  ברוקי הראשון שלי ובזה) אבל איכשהו רציתי מקסימום להנות מהרוקי ואכן כך היה...

חצאית עוק קטנה (עליי) וחצאית שקופה היו שתי האפשרויות היחידות, הלכתי על העוקר - בכל זאת היה קור כלבים, וגם התחיל לרדת גשם. אחרי שהחלפתי בגדים (היא גם הביאה לי ניטים מגניבים לצוור - פעם ראשונה שאני שם ניטים) החלטתי שהחלוצה סתם הורסת את הההנאה של כל הענין והורדתי אותה. זה די בזכות הופעת השמוקים והקילוגרמים שהורדתי איכשהו שיש לי פחות בעיה אם הגוף שלי (ואחרי הכל - סעמק מי שלא אהב את זה). מה שהתקבל די בחביבות, להבדיל מהשיער החדש שלי - אנשים התחילו להרביץ לי, לצעוק עלי ולהתאבל - סתם בלגן - הוא לא היה כזה שיער יפה. אז קפאתי לי למוות עם חצאית משעשעת ולשם הנאה החלתנו ללכת לקיוסק הסמוך שם הותקפתי על ידי חבורת ערסונים שלהפתעתי הרבה לא שמו לב לחצאית אלא התלהבו מאורך הנעליים שלי (שמתי נעליים עם כיסוי כזה ככה שהרגל שלי נראתה ממש ענקית {יותר מבדרך כלל} אבל כל זה לא הועיל, אני עדיין קפאתי מקור אפילו לא הורדתי את המעילעד שלא נכנסנו פנימה - לחום.

בחוץ פגשתי כל מיני אנשים כייפים וכיפיים פחות - אנשים כמו וירה וענת - עם שתיהן החלפנו מבטים ארוכים של מחסור במילים, היה נדמה לי שוירה ממש התרשמה מההופעה החיצונית שליאבל היא ראתה (כנראה שהפנים שלי לא היו הכי חביבות) שאני ממש לא רוצה לחשוב/לדבר/לראות אותה ועברה לידי כמה פעמים בחטף, כשכל פעם היה נוצר קשר עין, אבל לא כזה איכפת לי מזה כבר.גם אז לא. בעיקר הייתי לחוץ להשיג כרטיסים (על אף שידעתי שיש לה) ובסופו של דבר השגנו את כל הכרטיסים שאנו צריכים, וגם אני נכנסתי ולא חיכיתי לג'יין בחוץ (כי בפנים היה חם) וסופסוף הורדתי את המעיל. אבל הייתה בעיה - לא יכולתי להיות הכי קרוב לבמה כי חיכיתי שג'יין תבוא ואלך להביא לה את הכרטיס וגם מעט מהלחץ של מה_יקרה_עכשיו חדר לתוכי, אבל אז היא באה והכל היה מושלם. החלפנו מתנות (היא הביאה לי שרשרת עם חלק מהכיניים שלי ומין צמיד מוזר שכזה של דברים חביבים (פירות, סמיילים וסמל השלום) ששופצו (פירות, סמיילי היטלרים וכוכב מחומש) ואחרי זה גם מעין צמיד צמר שלה שמאז שהיא שמה לי אותטו, לא הורדתי אותי (ואני לא מסתובב עם צמידים ושרשרות) את השרשרת שמתי אחרי שהורדתי את הניטים מהצוואר {אחרי רוקי} וגם מיהם אני לא נפרד.

כל כך שמחתי לראות אותה, ואני חושב שגם היא וככה זה נמשך כל הרוקי, חוץ מהקטע שבו היא לא רצתה לעלות לטיים ווארפ, כי היא אמרה שהיא לא רוקדת (או מיאר, הרקדן עם הקורדינאציה המושלמת P: ) אז היא סתם ישבה על המדרגה ואני פילסתי לי מקום לשבת על הפח שהיה מוצב בדיוק מול  באמצע הבמה (לאיש לא יה מושג למה בדיוק, אבל היה כיסא נוח) עד שהפך גלש באיזה שלב לצד ואני קורס יחד איתה. היה כל כך משעשע שלא היה לי זמן להבין כמה זה מטומטם :) בזמן הסרט היינו מחובקים והתנשקנו פה ושם, ואז פתאום קלטתי שעוד שנייה זה סצנת האוריגה (עד שקלטתי היא כבר החלה) ונמשכתי (ג'יין תפסה את השרשרת של הקולר ומי אני שאתנגד :) ) לכיוון הבמה.

בחיים אל תנסו לעלות לבמה עם חצאית לא גמישה שמקסימום הזווית שלה  הוא שלשוים מעלות. התוצאה - נתקעתי בין שמיים וארץ כשפלג גופי העליון נמצא על הבמה ובערך מתנשק עם ג'יין (בערך - כי לא כל כך הגעתי :) ) ופלג הגוף התחתון מנסה לעלות כמה שיותר תוך כדי השארתי שתי הרגליים על המדרגה {לא קל בהתחשב בעובדה שדרכתי על המעיל של מישהי וזה היה נורא מחליק...} כך נגמרהה העליה הראשונה שלי לאורגיה של רוקי, אחרי זה ירדנו והתנשקנו כמו בני אדם.

אחרי רוקי התחלנו לנסות להיפרד... אפילו כמעט הלכנו לאפטר אבל בסוף רק ליזה הלכה (והשאירה אותי והורג'נין לבד לחזור לבת ים) ואמרנו שאולי אלך לישון אצלה מתישהו החודש ::))

לסיכום - רוקי הכי מגניב בעולם, מתאים ביותר לסיכום השנה - המון נוורים שהלכו לאיבוד (גם ברוקי הזה וגם בכלל) ברוקי הזה: מעולם לא התנשקתי בעולם, מעולם לא עליתי לאורגיה, מעולם לא לבשתי ניטים. (בכלל זה באמת יותר מדי נוורים מכיד למנות אותם).

גם צילמתי, אבל נגמר לי המקום במצלמה בשלב די מוקדם, ולא הייתה לי זווית תילום נוחה, אבל בכל זאת יש כמה "פנינות" שתיעדתי.

http://www.pbase.com/rhps1_2612

http://www.pbase.com/rhps2_2612

http://www.pbase.com/rhps3_2612

http://www.pbase.com/rhps4_2612

וזהו, פוסט על מה שקרה מאז רוקי - עוד כמה שעות. אולי אף מחר בבוקר.