על השולחן, להדליק את השמש בצחוק ובכי ובמנגינה |
כינוי:
Mier Tarum בן: 39 ICQ: 104323462 
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
ינואר 2006
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | | | |
| 1/2006
What's is keeping us busy הנבלה מהפוסט הקודם נעלם - מאז הפוסט הקודמת לא היה בבית (אני, כרגיל, מכחיש כל קשר)
בתקופה האחרונה, סופי השבוע שלי הפכו למשהו שאני מצפה לו שבוע שלם ומתבאס להחריד כשהן מגעיים לקיצם. מרגיש לי קצת בנאלי להודות למי שבמידה רבה מאוד אחראית לשינוי המבורך הזה, אבל הנה אני מודה לך. את נפלאה, ואמלא באמת התגעגעתי, לא הייתי מתקשר.
בעבודה הזמן החל לחלוף מהר. אני נהנה ממעט הזמן שנשאר לי לעבוד שם, בעיקר משום שהורדתי מהמטען הנפשי שתמיד היה מלווה אותי. זה נחמד לדבר עם מישהו שמעצבן אותך ולדעת שלא תסבול אותו עוד הרבה זמן (אם כי תסבול אנשים גרועים באותה מידה, במקום שונה P: )
אסור לי לדבר על אנשים מהעבר שלי, זה גורם לי מאוד להתגעגע אליהם בצורה א-נורמלית, אני תמיד אומר את זה לעצמי ותמיד מפר את זה. כי אנשים מהעבר שלי זה העבר שלי. אני חושב על איזה פרוייקט שיאזן את זה - לעשות רשימה של כל האנשים שבאמת היו חשובים לי / השפיעו עליי, ולרשום על כל אחד מהם כמה מילים: מה היה, מי היה, למה נגמר, ומה נשאר. פשוט כדי שזה יצא החוצה, בלי כוונה שהאנשים המסויימם האלה עקראו את זה (למעשה, הפוטנציאל שהם יקראו הוא זה שמעכב את כל הענין), כרגיל, תיעוד לעצמי, להכניס את כל הרגשות שלא יצאו החוצה לאיזו תבנית מוכרת של מילים שלא יקראו, אבל יהיו בחוץ. מחוץ ללב שלי, מחוץ לראש. בסוף אני אעשה את זה, אבל עד שאני אביא את עצמי לידי כך, הגיהנום יקפא.
מה שאגב מזכיר לי משהו חמוד שקיבלתי במייל:

| |
|