על השולחן,
להדליק את השמש בצחוק ובכי ובמנגינה |
 כינוי:
Mier Tarum בן: 39 ICQ: 104323462 
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מרץ 2006
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | |
| 3/2006
שיהיה
זה כל מה שיש לך לומר?
שתהיי בריאה.
איפה האת שחשבתי שאני מכיר?
שיהיה.
צודקת שיהיה. לכי וזייני את העולם.
אולי מתישהו תמצאי מישהו שיחזיק יותר מחודש. ברור למדי שזה לא יהיה אני. זה יהיה מישהו שלא יתקפל במשך שבועיים כשהוא רק חושב עליך, מישהו שלא יכריח את עצמו להדחיק אותך על מנת שיוכל ללכת בלי ליפול, ללמוד, לחשוב צלול. מישהו שלא יתעורר באמצע הלילה אחרי עוד חלום עלייך,פעם מאושר פעם רועד מפחד. מישהו שלא יהיה לו איכפת לא לראות אותך חודשים. מישהו שלא יהיה לו איכפת מה את חושבת או מרגישה. מישהו שיאוהב אותך בגלל הגוף שלך ולא בגללך. מישהו שלא ירצה להכיר אותך ולא ירצה לנשק אותך כשאתה קמה בבוקר. משהו, שיראה לו כמאמץ מיותר לעשות משהו למענך.
לכי ותחפשי, בהצלחה. כי אני לא חבר לעת מצברוח טוב. ואני לא נעלם כשהמצב נהיה יותר גרוע ולא שם עלייך פס ברגע שאת רחוקה. כי אני לא יכול יותר לרצות לקבור את עצמי רק לא לחשוב עליך שוב. כי אני לא יכול לחזור למצב שהיית בו לפני שנתיים כאשר המצב רוח היא משתנה מאופוריה להיסטריה תוך שניות בגלל מילה או מחשבה. אני לא יכול יותר לקרוס לתוך עצמי חמישים פעם ביום רק במחשבה עלייך. לא יכול ולא רוצה יותר להתסובב ולהיות על סף בכי. נמאס לי להתגעגע אלייך בכל רגע יותר יותר. לא שזה יעבור עכשיו, אני לא משלה את עצמי. אבל זה ידעך. לפחות עד שאראנה אותך שוב.
אמרתי לך אז - לכל זה, לא יהיה משמעות כשתלכי. צדקתי אז, אבל טוב שאת רחוקה כל כך. טוב שאני לא צריך לראות אותך בכל יום. המרחק ממך רק יעשה לי טוב, עד שהפצע יבריא. או לפחות יסגר קצת. אני אלך ללימודים, ואחזור לחדר בכל בוקר ואחה"צ שוב ושוב. ריק ובודד. לא. לא תהיה לי מישהי אחרת. כי אני רוצה אותך רק אותך. אני רוצה את הבובי שלי. אני רק רוצה ששוב תופעי, תדפקי על הדלת שלי בשקט והכל יעלם, כל השבועיים. כל הכאב הזה, יפנה מקום לטוב שהבאת לי, לאור שהיית לי. אני רוצה אותך. רוצה, אבל לא ככה. אני רוצה אותך כשאת רצינית, כשאת יודעת מה את מרגישה, כשאת לא סגורה בעצמך, כשאת יודעת כמה אני אוהב. כשאת יודעת כל מה שכתבתי. בלי שאגיד לך.
אבל זה לא נראה ככה. לא.
אז צודקת מותק. שיהיה.
כל מה שאמרת. את שם ואני כאן. את שונה (בולשיט)
שיהיה.
אז למה המילה האחרונה שלך היתה bye love אה,? אף פעם לא אמרת שאת אוהבת אותי מתאים לך להגיד את זה עכשיו. לא הספיק למתות אותי כשלא ידעתי מה המצב שלנו. היית חייבת להשאיר חותם. אבל גם אני השארתי. מעניין האיך תרגישי כשתמצאי אתהפתק שהבאתי לך בדיסק שהבאתי לך. מעניין מתי באמת תביני כל שיר הצרבתי לך בפנים. מתי תבני את "מלאך" או את "מתנה"? אפילו את "מכתבים למיכלי"מעניין האם תביני מתישהו. תביני מה היית.
It’s just a question of time
It should be better
(כששומעים את זה בלופ, יש רגעים ספורים שבהם נדמה לי שזה נכון)
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
